פרשת וארא | תשפ"ד

 

 

מה התחדש השבוע?

 

1. יום שיא בלשון– צוות לשון הוציא לפעילות מיוחדת לשבוע השפה העברית את כיתות י.

2. ממשיכים להתנדב

• בנות כיתה ט1 הכינו ערכות לחלוקה לזכרו של יונתן לובר (לרגל יום הולדתו)
• בנות כיתה י הכינו אוכל למשפחות מגוייסים בפרדס חנה
•  בנות מכיתות ט,י יצאו לכפר הראה לקטיף פומלות. 

  

  

  

  

3. מרתון ריצה בשמינית – אין יותר מתאים מריצה אחרי מבחן במתמטיקה… 
בנות כיתה יב יצאו לריצת 2000 בהזנקת המורות שרון ונורית.. 

4. כינוס תפילה– ערב ראש חודש שבט, התקיימה בכותל עצרת תפילה למען החטופים והצלחת הלחימה. 
בנות רבות נסעו לעצרת. במקביל התקיים שידור כאן באולפנא. בע"ה שה' ישמע תפילותינו.

 

5. סמינריון אמונה- אחרי הכנות מרובות, התחיל סמינריון אמונה ביום חמישי. הבנות נכנסו לבית המדרש שקושט בצורה מרשימה על ידי המדריכות. אחרי פתיחה חווייתית של המדריכות והמחנכות, שודרה ברכה ששלחה לנו הדס לוינשטרן ושיחת פתיחה של הרבנית שלומית. לאחר מכן, התקיימו יחידות של המורים ושל המחנכות.תודה גדולה לכל המורים שנטלו חלק בהעברת היחידות. 

בהמשך התקיימו שיחות עם האורחים: הרב הנדלר, יניב קנדל, ד"ר מוטי שומרון.  לאחריהן, התקיימה פעילות יחודית" יוצרות אמונה", בהן הבנות העלו על הבמה ריקודים, שירים וקטעים שכתבו בנושא אמונה.

 את הערב סיימנו בהצגה מרגשת של תיאטרון נקודה טובה: "הרגע המאושר בחיי" המתארת את חייו של ליאור שי שבחר בחיי אמונה שהשפיעה על כל מהלך חייו.

בשישי התקיימה באולפנא שיחה עם חגי לובר ששכל את בנו בלחימה ומיד לאחר מכן פעילות מיוחדת של המדריכות בבניין לימודים שהפך ל"בניין אמונה" . 

המשך הסמינריון בשבת.

אנשים רבים עבדו קשה להצלחת הסמינריון. תודה גדולה ליעל ויעל: יעל צויבל "המפיקה" שחלשה על כל התחומים להצלחת היום, ליעל כהן על חלוקת התכנים, הובלת המדריכות בכל ההכנות.

תודה לצוות החברתי, לרמים, מחנכות, מדריכות, לאברם ולצוות התחזוקה, לאמהות הבית . כל אחד בתחומו.

פרשת וארא מלמדת אותנו על שבע המכות הראשונות ופרשת בא על שלושת האחרונות.

על פי דעה אחת בחז"ל המכות התחילו בראש חודש שבט (כל מכה נמשכה שבוע שלם) עד י"ד ניסן. מכות מצרים הן שינוי מהותי של עולם הטבע – מלמעלה ועד למטה; מן הדם הנוזלי ועד נפשם של הבכורות. הרעיון של עשרת המכות הוא שהעולם שלפני יציאת מצרים והעולם שאחרי יציאת מצרים – אינו אותו עולם.

מה שהיה הוא לא מה שיהיה. סדרי הטבע, השאננות – כל אלה מתנפצים להם במהלך עשר המכות.

היציאה לחירות מהגבולות החומריים מלווה בקריסת מערכות החיים של ארץ המֵיצרים והמגבלות. המכות מערערות את יסוד החיים הבסיסי ("דם"); את היכולת לקפוץ ולדלג מעל בעיות החיים ("צפרדע"); את הקרקע שמתחת לרגלי האדם ("כינים"); את החייץ בין המרחב האנושי לבעלי החיים ("ערוב"); את הרכוש ותחושת הבעלות ("דבר"); ואפילו את האוויר ("שחין") והשמים ("ברד"). בפרשת בא מוכים החקלאות ("ארבה"); הקוסמוס ("חושך") והראשוניות האנושית ("בכורות").

לעיתים , ישנם רגעים בחייו של אדם ושל אומה שבהם אין מנוס משינוי טוטאלי. מה שהיה שוב לא יהיה. הקריסה מלווה בכאב בלתי נמנע אולם מתוך הכאב עם ישראל יוצא לחירות. כך היה בעבר וכך בימינו.

הצמיחה מגיעה רק  לאחר שהזרע נרקב באדמה.  (הרב חגי לונדין)

בע"ה ,גם היום, מנתוך ההרס נצמח מחדש ונראה ישועות בקרוב. "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".