פרשת ניצבים וילך | תשפ"ד
מה התחדש השבוע?
-
ערב התעוררות בצומת מחולה- בנות השביעית הרימו ערב התעוררות מרגש ומרומם לזכרו של יהונתן דויטש ה"ד . לערב הגיעו נשות הסביבה ואליו הצטרפו שכבת השביעית ובנות נוספות מהאולפנא.. הבנות ובעיקר יא1 תפעלו הכל כולל כל הפרטים הטכניים. ישר כח לצוות על העזרה וההובלה.
פרשת כי תצא | תשפ"ד
מה היה השבוע?
1. יציאה לירושלים- ביום ראשון יצאו בנות האולפנא לפעילות חינוכית בירושלים. נפגשנו במאהל הגבורה . שם שמענו את ורד אנסבכר, בוגרת האולפנא ששיתפה בסיפורו של אחיה שנפל במלחמה ובעשיה שלהם לחיזוק הרוח בעם. לאחר מכן, המשכנו לגן סאקר לפעילות כיתתית וארוחת ערב. משם המשכנו לכותל, לשיחה מחזקת עם הרב הרצל ניקאר ששיתף בסיפור החזרה בתשובה שלו.
פרשת במדבר | תשפ"ד
מה התחדש השבוע?
1.שבת הורים- בשבת האחרונה התקיימה שבת הורים של בנות השמינית. היתה שבת מרוממת ועוצמתית. ישר כח לצוות שמינית על ההכנות הרבות וההובלה עד לפרטי פרטים.
מצ"ב תמונות מלפני שבת
2.תערוכת אומנות- לפני שבת התקיימה פתיחת תערוכת מגמת אומנות. התערוכה עדיין מוצגת בלובי. מוזמנים להכנס ולצפות.
3.יום מדעים ואומנויות בשישית– ביום שני יצאו בנות השישית ליום פעילות של מדעים ואומנויות. היום נפתח בטכנודע. הבנות למדו בדרך חוויתית על פולימרים וזיהוי פלילי. היה מעניין מאוד. משם המשיכו לאיזור נחל אלכסנדר ויצאו לטיול עד גשר הצבים שם חיכו להן קרטיבים מצננים. בהמשך התקימו פעילויות של אומנות, מדעים וארץ. תודה למורי המגמות על ההתגייסות להפעלת יום זה.
4.יום ירושלים- את אירועי יום ירושלים התחילו באולפנא כבר באזמרא בשיחה של הרב הראל פדידה על ניסי מלחמת ששת הימים. בערב יום ירושלים הגיע לאולפנא גרשון בר כוכבא לשיחה מרתקת בנושא: "ירושלים בנפילתה ותקומתה". לאחר מכן התקיימו תפילה וארוחה חגיגית ולסיום טקס מרגש שהכינה כיתה י1. בבוקר יצאנו לכותל , לתפילה ואמירת הלל ומשם המשכנו לפעילות בפארק טדי ולריקודגלים.
השבת אנו פותחים את הקריאה בספר במדבר.
עניינו של ספר במדבר הוא הדרך, והדרך לעיתים היא מפרכת ומסוכנת . "כל הדרכים בחזקת סכנה", וההליכה בה מצריכה מאמצים. עולה השאלה כיצד ניתן להתמודד עם הדרך הקשה? כל מי שהולך בדרך ומתמודד עם אתגריה יודע שיש בדרך סיכונים גדולים, שיכולים להווצר פערים, מחלוקות שמפוררות את המחנה ועוד. המדבר איננו מקום מיושב, הוא לא מסודר ומאורגן, כדברי ספר איוב: "ארץ עפתה כמו אופל, צלמוות ולא סדרים". כיצד אם כן מסתדרים במדבר? ומדוע נקבע כי תחילת מסע האומה יהיה במדבר?
התשובה לחשש ניתנת בתחילת ספר במדבר בעיסוק הנרחב בסידור המחנה.
ועיקרו של הסדר הוא שכל המחנה סובב סביב נקודת הלב, סביב אוהל מועד, סביב מחנה שכינה. יש כאן אמירה יסודית שלפני בניין הגוף, לפני יישוב הארץ, צריכים ישראל להבין מה המחייה אותם, מה מטרתם ומגמתם בעולם – השראת השכינה.
"איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל, מנגד לאוהל מועד יחנו"- זו הנקודה המאחדת, המחברת והמגבשת בכל טילטולי הדרך. כל פגיעה בנקודה זו במהלך המסע נענית בחריפות, כי אם אין את הנקודה הזאת אין קיום לאומה. (הרב גור גלון)
שנזכה בע"ה לצלוח את כל ההתמודדויות שיש לנו מתוך חיבור עמוק ליעוד שלנו.
פרשת בחוקותי | תשפ"ד
מה התחדש השבוע?
1.פרוייקט 'מסע בעקבות ספר' לכיתות ט'- השבוע הגיע לסיומו מסע , שהתחיל מפסח בו הבנות קראו ספר שבחרו במסגרת שיעורי ספרות עם המורה יעל כהן, ויצאו למסע בעקבות הדמויות,העלילה והמסר במטרה להיפגש עם עולם הספר,להעמיק בו ובעיקר לרכוש את מיומנות הכתיבה.ישר כח גדול לבנות שהשקיעו רבות בתהליך ובסיום החגיגי הציגו מול הכיתה את העבודה והתוצר היצירתי.
2.יציאה של החמישית לעוטף– החמישית יצאה לסיור של"ח בעקבות גיבורים בדרום.
הסיור נפתח באתר מורשת קרב 'ניצנים' המלמד על הקרב הקשה שהתחולל שם בתש"ח, לאחר הסיור נערכו מעגלים כתתיים שעסקו בחשיבות להתחיל את הסיור במלחמת העצמאות, משם המשכנו לנתיבות שם התנדבו הבנות באריזת מזון למשפחות נזקקות בעיר, אחרי תפילה בקבר הבבאסאלי המשכנו לאופקים, שם עשינו סיור מודרך בשכונה בה התחולל הקרב בשמחת תורה, בהדרכת תושב העיר שלחם שם. הבנות פגשו תושבים, חילקו להם עוגיות שהכינו מראש באולפנא, ושמעו מהם על החיים בצל המלחמה. היה יום משמעותי, מחבר, מלמד ומרים את הרוח.
3.חוג קונדטוריה – במסגרת חוג קונדיטוריה עם אושרית, אם הבית של השביעית, הכינו הבנות קינוחים מרשימים.
4.סיום מדרשה- ביום חמישי התקיימה תוכנית עמוסה לסיום המדרשה. לאחר שיחה של הרב גלעד התקיים פאנל חגיגי עם מורות מהצוות בנושא תורה נשית. לאחר מכן, התקיימה ארוחה חגיגית , שיעור של הרבנית ולסיום מעגל סיכום ופרידה בו הבנות שיתפו ממה שקיבלו מהמדרשה. ישר כח ליפעת כהן שריכזה את המדרשה ולשאר הצוות: הרב גלעד, רותי ועידית
"וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ"(ויקרא כו,י)
יש בעולם דברים שככל שהם עתיקים יותר כך הם טובים יותר. למשל, המסורת. ככל שמסורת עוברת שנים רבות יותר באומה, היא בעלת משמעות עמוקה יותר. יש דברים עתיקים שטעמם משתבח כל הזמן. חז"ל משבחים את הזקנים, משום שיש בהם ישוב דעת (מגילה ל"א ע"ב):" תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: אם יאמרו לך זקנים – סתור, וילדים – בנה, סתור ואל תבנה, מפני שסתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה".
יש דברים שבהם חשוב הזמן העובר.
מצד שני, יש דברים שבהם החידוש הוא החשוב. טכנולוגיה למשל, מתחדשת כל הזמן. דברים ישנים כבר אינם ברי שימוש, ובכל רגע יש חידושים והמצאות נוספות.
הפסוק מתייחס לישן, ואחר כך לחדש. ניתן ללמוד מכאן, שההתייחסות שלנו לישן היא תנאי לקבלת החדש. "אם שמוע בישן – תשמע בחדש" (ברכות מ' ע"א).
אם יודעים להתייחס נכון לדברים הישנים – הרי שגם הדברים החדשים והמתחדשים מקבלים את המקום הראוי להם. אך אם מקיימים רק "וישן מפני חדש תוציאו", ורק מה שחדש הוא בעל ערך – אז גם לחדש אין ערך. הרי החדש יהיה ישן בעוד זמן לא רב. זה רק ענין של זמן. אם כך, ניתן כבר עכשיו להוציא אותו. "מחוסר זמן לא הוי מחוסר מעשה". אולם, אם אדם יודע להעריך את הישן – הוא מבין שגם החדש הוא חלק מההיסטוריה ומהמהלך האלוקי של העולם, ועל כן גם לחדש יש ערך ומשמעות.(הרב ויצמן).
שנזכה לחדש ולהתחדש על גבי המסורת רבת השנים פה באולפנא ובכלל..