Slider Category

פרשת במדבר | תשפ"ד

 

מה התחדש השבוע?

1.שבת הורים- בשבת האחרונה התקיימה שבת הורים של בנות השמינית. היתה שבת מרוממת ועוצמתית. ישר כח לצוות שמינית על ההכנות הרבות וההובלה עד לפרטי פרטים.
מצ"ב תמונות מלפני שבת 

 

2.תערוכת אומנות- לפני שבת התקיימה פתיחת תערוכת מגמת אומנות. התערוכה עדיין מוצגת בלובי. מוזמנים להכנס ולצפות.

3.יום מדעים ואומנויות בשישית– ביום שני יצאו בנות השישית ליום פעילות של מדעים ואומנויות. היום נפתח בטכנודע. הבנות למדו בדרך חוויתית על פולימרים וזיהוי פלילי. היה מעניין מאוד.  משם המשיכו לאיזור נחל אלכסנדר ויצאו לטיול עד גשר הצבים שם חיכו להן קרטיבים מצננים. בהמשך התקימו פעילויות של אומנות, מדעים וארץ. תודה למורי המגמות על  ההתגייסות להפעלת יום זה. 

4.יום ירושלים- את אירועי יום ירושלים התחילו באולפנא כבר באזמרא בשיחה של הרב הראל פדידה על ניסי מלחמת ששת הימים. בערב יום ירושלים הגיע לאולפנא גרשון בר כוכבא לשיחה מרתקת בנושא: "ירושלים בנפילתה ותקומתה". לאחר מכן התקיימו תפילה וארוחה חגיגית ולסיום טקס מרגש שהכינה כיתה י1.  בבוקר יצאנו לכותל , לתפילה ואמירת הלל ומשם המשכנו לפעילות בפארק טדי ולריקודגלים. 

השבת אנו פותחים את הקריאה בספר במדבר.

 עניינו של ספר במדבר הוא הדרך, והדרך לעיתים היא מפרכת ומסוכנת . "כל הדרכים בחזקת סכנה", וההליכה בה מצריכה מאמצים.  עולה השאלה כיצד ניתן להתמודד עם הדרך הקשה? כל מי שהולך בדרך ומתמודד עם אתגריה יודע שיש בדרך סיכונים גדולים, שיכולים להווצר פערים, מחלוקות שמפוררות את המחנה ועוד. המדבר איננו מקום מיושב, הוא לא מסודר ומאורגן, כדברי ספר איוב: "ארץ עפתה כמו אופל, צלמוות  ולא סדרים". כיצד אם כן מסתדרים במדבר? ומדוע נקבע כי תחילת מסע האומה יהיה במדבר?

התשובה לחשש ניתנת בתחילת ספר במדבר בעיסוק הנרחב  בסידור המחנה.

ועיקרו  של הסדר הוא שכל המחנה סובב סביב נקודת הלב, סביב אוהל מועד, סביב מחנה שכינה. יש כאן אמירה יסודית שלפני בניין הגוף, לפני יישוב הארץ, צריכים ישראל להבין מה המחייה אותם, מה מטרתם ומגמתם בעולם – השראת השכינה.

"איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל, מנגד לאוהל מועד יחנו"- זו הנקודה המאחדת, המחברת והמגבשת בכל טילטולי הדרך. כל פגיעה בנקודה זו במהלך המסע נענית בחריפות, כי אם אין את הנקודה הזאת אין קיום לאומה. (הרב גור גלון)

שנזכה בע"ה לצלוח את כל ההתמודדויות שיש לנו מתוך חיבור עמוק ליעוד שלנו.

 

פרשת בחוקותי | תשפ"ד

מה התחדש השבוע?

1.פרוייקט 'מסע בעקבות ספר' לכיתות ט'- השבוע הגיע לסיומו מסע , שהתחיל מפסח בו הבנות קראו ספר שבחרו במסגרת שיעורי ספרות עם המורה יעל כהן, ויצאו למסע בעקבות הדמויות,העלילה והמסר במטרה להיפגש עם עולם הספר,להעמיק בו ובעיקר לרכוש את מיומנות הכתיבה.ישר כח גדול לבנות שהשקיעו רבות בתהליך ובסיום החגיגי  הציגו מול הכיתה את העבודה והתוצר היצירתי.

2.יציאה של החמישית לעוטף– החמישית יצאה לסיור של"ח בעקבות גיבורים בדרום. 
הסיור נפתח באתר מורשת קרב 'ניצנים' המלמד על הקרב הקשה שהתחולל שם בתש"ח, לאחר הסיור נערכו מעגלים כתתיים שעסקו בחשיבות להתחיל את הסיור במלחמת העצמאות, משם המשכנו לנתיבות שם התנדבו הבנות באריזת מזון למשפחות נזקקות בעיר, אחרי תפילה בקבר הבבאסאלי המשכנו לאופקים, שם עשינו סיור מודרך בשכונה בה התחולל הקרב בשמחת תורה, בהדרכת תושב העיר שלחם שם. הבנות פגשו תושבים, חילקו להם עוגיות שהכינו מראש באולפנא, ושמעו מהם על החיים בצל המלחמה. היה יום משמעותי, מחבר, מלמד ומרים את הרוח.

3.חוג קונדטוריה – במסגרת חוג קונדיטוריה עם אושרית, אם הבית של השביעית, הכינו הבנות קינוחים מרשימים. 

4.סיום מדרשה- ביום חמישי התקיימה תוכנית עמוסה לסיום המדרשה. לאחר שיחה של הרב גלעד התקיים פאנל חגיגי עם מורות מהצוות בנושא תורה נשית. לאחר מכן, התקיימה ארוחה חגיגית , שיעור של הרבנית ולסיום מעגל סיכום ופרידה בו הבנות שיתפו ממה שקיבלו מהמדרשה. ישר כח ליפעת כהן שריכזה את  המדרשה ולשאר הצוות: הרב גלעד, רותי ועידית

 

"וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ"(ויקרא כו,י)

יש בעולם דברים שככל שהם עתיקים יותר כך הם טובים יותר. למשל, המסורת. ככל שמסורת עוברת שנים רבות יותר באומה, היא בעלת משמעות עמוקה יותר. יש דברים עתיקים שטעמם משתבח כל הזמן. חז"ל משבחים את הזקנים, משום שיש בהם ישוב דעת (מגילה ל"א ע"ב):" תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: אם יאמרו לך זקנים – סתור, וילדים – בנה, סתור ואל תבנה, מפני שסתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה". 
יש דברים שבהם חשוב הזמן העובר.
מצד שני, יש דברים שבהם החידוש הוא החשוב. טכנולוגיה למשל, מתחדשת כל הזמן. דברים ישנים כבר אינם ברי שימוש, ובכל רגע יש חידושים והמצאות נוספות.
הפסוק מתייחס לישן, ואחר כך לחדש. ניתן ללמוד מכאן, שההתייחסות שלנו לישן היא תנאי לקבלת החדש. "אם שמוע בישן – תשמע בחדש" (ברכות מ' ע"א). 
אם יודעים להתייחס נכון לדברים הישנים – הרי שגם הדברים החדשים והמתחדשים מקבלים את המקום הראוי להם. אך אם מקיימים רק "וישן מפני חדש תוציאו", ורק מה שחדש הוא בעל ערך – אז גם לחדש אין ערך. הרי החדש יהיה ישן בעוד זמן לא רב. זה רק ענין של זמן. אם כך, ניתן כבר עכשיו להוציא אותו. "מחוסר זמן לא הוי מחוסר מעשה". אולם, אם אדם יודע להעריך את הישן – הוא מבין שגם החדש הוא חלק מההיסטוריה ומהמהלך האלוקי של העולם, ועל כן גם לחדש יש ערך ומשמעות.(הרב ויצמן).

שנזכה לחדש ולהתחדש על גבי המסורת רבת השנים פה באולפנא ובכלל.. 

פרשת כי תשא | תשפ"ד

 

מה התחדש השבוע?

 

1.שיחה עם יחאל קפאח- במסגרת אזמרא הגיע לאולפנא יחיאל קפאח והעביר  שיחה חשובה להבנת עקרונות האיסלאם  מתקופת מוחמד ועד היום. 

 

2.יום "לאורו נלך"– ביום שני בנות השישית נסעו למגדל העמק ליום הוקרה למתנדבים  במחוז צפון. 
הבנות שמעו את סיפורו המרתק של מנחם קלמנזון שאחיו אלחנן נהרג תוך כדי פעולת חילוץ שיזם בבארי.. לאחר מכן, התקיים תיאטרון פלייבק חווייתי שהציג מסכות שונות. לסיום התקיימה התוועדות של הרב אייל יעקובוביץ. היה יום משמעותי.

3. מסע מים לעם- בנות השביעית יצאו ביום רביעי למסע מים לעם . המסע  עוסק במעגלי זהות: מי אני? לאן ולמה אני שייך?מה גורם  משמעותי. ממשיך  להיותי חלק מכלל בעם ישראל בארץ ישראל? המחנכות והמדריכות העבירו יחידות לימוד בהן הבנות כתבו  ושיתפו. השנה המסלולים השתנו והתמקדו בגליל התחתון בגלל הנושא הבטחוני.  
המסע התחיל בנחל תבור ששופע מים ופריחה משגעת. ביום חמישי הבנות ירדו ברגל מפוריה לחצר כינרת ופגשו חלוצים מפעם. בערב הגיעו לרמת ארבל ופגשו חלוצים בני דורנו. . והיום הבנות עשו את הארבל. בשבת אי"ה,  מתחברים לדרגת הקודש, שממנה נגזרת כל העשיה שלנו.. נהיה בקשת ברמת הגולן ונשמע עוד  בנושא. הבנות יפגשו משפחות מהמקום וגם את ראפ ומשפחתוו ששוהים השבת במקום. 
תודה גדולה לבהירה ומיכל על הובלת המסע, לכל צוות שביעית. ליעל צויבל ורחל, לכל המורים שהגיעו. לאושרית, אם הבית. לאלון ואברם . כל אחד שמגיע תורם מאוד. 

4. כנס עבודות גמר- ביום חמישי התקיים כנס של עבודות גמר גליליום- כנס בו הציגו  תלמידים מכל הצפון החוקרים  בתחומי המדעים והטכנולוגיה במסגרת עבודת גמר . 
שחר אוליבן ושחר אהרוני מכיתה יא 1 ניגשו לתחרות והציגו את עבודותיהן בפני קהל וחבר שופטים המורכב מחוקרים, אנשי תעשיה ומדע.   העבודה  של שחר אהרוני היתה עבודה מצטיינת וזכתה אותה בפרס. יישר כח כם לשחר אוליבן על הצגת עבודה מעולה. 
תודה לאורטל בגייב, רכזת תחום עבודות גמר, על הליווי של הבנות.

5. הכנות לשבת חסד- בשבת האחרונה התקיימה באולפנא שבת חסד שמובילה השישית. לשבת הגיעו שני משפחתונים מתלפיות בחדרה וקבוצת ילדים על הרצף מ"עת לעשות" בחריש. בנות השישית כבר כמה ימים עומלות על ההכנות לשבת:  להתרים, להכין הפעלות , מארזים, ומשחקים , קישוטים ועוד.. 

"כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם, ונתנו איש כופר נפשו.. ולא יהיה בהם נגף, בפקוד אותם" (ל, יב)

התורה אוסרת לספור את בני ישראל באופן ישיר (מפקד אוכלוסין). במקום זאת, הספירה נעשית באמצעות נתינה – כל אחד מבני ישראל נותן סכום קבוע (מחצית השקל) והספירה מתבצעת על פי חישוב הסך שניתן.

המפרשים והמחברים השונים דנו מה הטעם לאיסור הספירה בדרך הרגילה,

הרב יונתן זקס ז”ל, בספרו שיג ושיח, מביא  הסבר משלו:  “אבקש להציע פירוש נוסף – ולו רק על דרך המדרש, בלי יומרה לטעון שזהו מובנו הפשוט של הפסוק. מדוע אומות מקיימות מפקדי אוכלוסין? כדי לאמוד את כוחן… ההנחה שמאחורי כל מפקד היא: יש כוח במספרים. אם המספרים גדולים, העם חזק.

משום כך, מסוכן לספור יהודים. אנחנו עם קטנטן. הסופר המנוח מילטון הימלפרב כתב פעם שמספר היהודים בעולם אינו עולה לכדי שגיאה סטטיסטית במפקד בסין… לפי כל אמת מידה נורמלית אנחנו קטנים מכדי שנהיה בעלי משמעות. אין זה נכון רק בימינו, כך היה גם בימי התורה… ‘לא מרובכם מכל העמים חשק ה’ בכם ויבחר בכם, כי אתם המעט מכל העמים’ (דברים ז, יז). מסוכן לספור יהודים, מפני שאילו האמינו היהודים ולו לרגע קטן, שהכוח טמון במספרים, היה עמנו נכנע כבר מזמן לייאוש.

איך אפשר אפוא לאמוד את כוחו של עם ישראל? בעיניי, התשובה של התורה יפה להפליא. בקש מהיהודים לתת, ואז ספור את התרומות. מבחינה מספרית אנחנו קטנים, אבל במונחים של תרומה לציווליזציה האנושית ולאנושות אנחנו עצומים.

כלומר: מפקד אוכלוסין נעשה מתוך הנחה שהמספר מבטא בדרך כזו או אחרת את כוחו של העם (עם גדול, נחשב לעם חזק). אך כוחו של עם ישראל מנותק לחלוטין ממספרו, ואף תרומתו והשפעתו הכללית על האנושות עולה לאין שיעור על היחס המספרי בינו לבין אוכלוסיית העולם. כדי לנטוע זאת בתודעה, אין מונים את בני ישראל, אלא את עם ישראל “סופרים” רק על ידי תרומה ונתינה (מחצית השקל), לסמל ש”כוחו” של עם ישראל הוא ברוחו ובתרומתו הגדולה לעולם, שעולה לאין שיעור על “מספר האנשים”.

 

פרשת תצוה | תשפ"ד

מה התחדש השבוע?

1. התנדבות וטיול אופניים- ביום שלישי היה יום מיוחד באולפנא לבנות שלא נסעו לטיולי הסניפים. פתחנו את היום בשעתיים התנדבות של אריזת ערכות לילדי מפונים. המשכנו בגשם :) לטיול אופניים כייפי בפארק זבוטינסקי בבינימינה. עם צאת השמש, אכלנו צהרים שהבאנו מהאולפנא ולאחר מכן כל כיתה יצאה עם המדריכה לפעילות כתתית במקום אחר. הבנות נהנו מאוד. היתה אווירה משפחתית. 
קרא עוד »

פרשת יתרו | תשפ"ד

 

מה התחדש השבוע?

 

 

 

1. ערב לע"נ תמר הרמן ז"ל- בנות מהשמינית יזמו וארגנו ערב לע"נ תמר הרמן לכבוד יום הולדת ה 19 בשיתוף בני משפחתה. הערב כלל דברים לזכרה, חלוקת עוגיות לתושבי כפר פינס, שיעור של הרב בן פזי ויחידה לכתות שהועברה עי השמיניסטיות

קרא עוד »