פרשת ויחי | תשפ"ד

 

מה התחדש השבוע?

 

 

1. אסיפת דיירות- ביום ראשון התכנסנו בבית מדרש לכנס פנימיה. במהלך הכנס זוהר, סקר את החידושים באולפנא השנה כמו הצבת שלטי הכוונה ועוד… 
לאחר מכן, צוות אמהות הבית עבר על הכללים הנדרשים בפנימיה תוך שילוב סרטונים ומשחק קהוט חווייתי. בע"ה נקפיד כולנו על שמירה ניקיון, ובטיחות בכל רחבי האולפנא. 

2. אזמרה- השבוע התקימה אזמרא  מלווה בשיר ונגינה עם הרב ארי סעייד, רב הגרעין התורני בקרית אונו

3. סמינריון בחירה – בימים ראשון ושני התקיים סמנריון בחירה של השמינית לקראת בחירת שרות לאומי, הבנות שמעו שיחות על משמעות בשרות, על בחירה, על עוגנים רוחניים בשרות הלאומי. שמעו חוויות מבוגרות, השתתפו ביחידות בחירה עם מורות. שמעו שיחות עם אורחים מבחוץ:" הרב רונן טמיר, ציבי סעייד,  טל אביטל , ענבל מחלב  וסיימו בערב אמהות ובנות שהיה מצחיק ומקרב. ישר כח לצוות שמינית על התכנון ,וההובלה של הסמינריון

4.כיתה יב4 מתארחות אצל ליאת– בנות כיתה יב4 התארחו השבוע אצל המורה ליאת קדוש בחריש לארוחת ערב ופעילות במסגרת סמינריון בחירה. תודה לליאת על האירוח.

5."מסעון" שביעית- ביום שלישי יצאו בנות השביעית ליום טיול "פותחות מעגל" כהכנה למסע שיתקיים בע"ה בהמשך השנה… טיילו בכרמל ושמעו שיחה מבתיה שמואלי בעין הוד על אחריות חברתית. ישר כח למיגל פלג , לבהירה וצוות שביעית על ההכנה וההובלה.

6.ימי מלחמה.-  בצער רב ובכאב קיבלנו את הבשורה על נפילתו בקרב של אלישע יונתן לובר הי"ד , אח של רעות לובר בכיתה ט (ואח של הבוגרת מיכל לובר).  עם היוודע הבשורה הקשה צוות חמישית כינס את הבנות לתת מידע ולשוחח. למחרת היועצת נכנסה לכיתות.

 

יעקב אבינו לא מת  .התורה מתארת  את הקבורה המכובדת של יעקב אבינו במערת המכפלה. אך ובניגוד לכאורה לתיאור זה מתנסח ר' יוחנן בתלמוד הבבלי באופן הבא:  "אמר רבי יוחנן: יעקב אבינו לא מת.  אמר ליה [רבי יצחק]: וכי בכדי ספדו ספדניא וחנטו חנטייא וקברו קברייא [והרי ספדו ליעקב הסופדים, חנטו החונטים וקברו הקברנים, כמו שעולה מהמקרא]?  אמר ליה [ר' יוחנן]: מקרא אני דורש, שנאמר "וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם ה' וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם" (ירמיה ל, י), מקיש הוא לזרעו, מה זרעו בחיים אף הוא בחיים "(בבלי תענית ה ע"ב)

לפי הסברם של בעלי התוספות ר' יוחנן למד מהדרך בה תיארה התורה את מותם של האבות:

וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו (בראשית כה, ח)

וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו" (שם לה, כט)

וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת בָּנָיו וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו" (שם מט, לג)

 

אצל אברהם ויצחק מופיעים שלושה פעלים ובאותו סדר: "ויגוע", "וימת", "ויאסף אל עמיו". אצל יעקב חסר הפועל "וימת". מכאן נוצר הניסוח "יעקב אבינו לא מת". היסטורית הוא בוודאי מת, אבל העובדה הספרותית שהכתוב לא ציין במותו את הפועל "וימת" היא משמעותית.

 מה רצה הקב"ה, לרמוז לנו בעובדה הספרותית הזו? 

לדעת ר' יוחנן הוא רמז לכך על נצחיותו של עם ישראל – עם זה לא עומד להיכחד בגלות, שנפתחה בסופו של ספר בראשית ותלווה את ההיסטוריה של ישראל לאורך אלפי שנים – אדרבה, עוד יבואו ימים טובים מאילו ועם ישראל ישוב לארצו. אפשר להיות אופטימיים, שהרי כבר מתיאור מותו של יעקב, אביהם של ישראל, אנו למדים על כך. לפי ר' יוחנן כבר בתיאור מותו של יעקב גלום הרעיון הזה שיפורש בהמשך בידי ירמיהו הנביא: "וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם ה' וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם" (ירמיהו ל, י). (ד"ר רבקה רביב)

בימים קשים אלו, לצד המוות הנוכח במלחמה,נתמלא כוחות מהגבורה הלאומית המתגלה ואופטימיות מעתידו של עם ישראל. "חזק חזק ונתחזק"!