פרשת בשלח | תשפ"ג

לוח תוספתא

פרשת בשלח | תשפ"ג

מה התחדש השבוע?

 

1. אירועי השעה-  יחד עם כל עם ישראל, התבשרנו במוצאי שבת האחרונה  על הפיגוע הקשה בירושלים. הבנות העמידו פינה לזכר הנפגעים ואמרו תהילים. ביום ראשון קיימו מעגל תפילה ושירה לחיזוק. 

במסגרת אזמרא ביום ראשון התחזקנו באהבת הארץ מסיפורים שסיפרה בת ציון זר על ההתיישבות בחוות גלעד בשומרון

2. הכנה למסע  שנתי- בנופים מרהיבים במזג אויר עוד של קיץ יצאה מגמת ארץ בשביעית לשלושה ימים לנגב.הבנות הלכו במסלולים אותם הן אמורות להוביל במסע השנתי. במהלך ההכנה הותאמו יחידות תוכן למסלולים. ישר כח למיכל פלג על ההובלה.מצ"ב תמונות

3. קונצרט חורף- השבוע התקיים קונצרט חורף. הבנות מהשכבות השונות הופיעו בהרכבים ובמקהלה. בנות השמינית הציגו את הפרוייקטים שבחרו בקטעי שירה ונגינה. היה מרומם. מרגש. מקצועי . הורגשה מחשבה בכל פרט בנגינה, בתוכן ובעיצוב .ישר כח גדול לגילה , רכזת המגמה על ההובלה ולמורות מיתר ופנינה. 

תודה גם לחני אסולין שהצטרפה לשיר סיום . (בהמשך למלווה מלכה שקיימה בשבוע שעבר). מחכים כבר לקונצרט קיץ

4. סיור הסטוריה- ביום רביעי יצאו בנות השביעית לאזכרה הממלכתית  לקדושי קהיר בהר הרצל. לאחר מכן נסעו לבית העדות בניר גלים . ישר כח להדס דוד על ההכנות וליווי הבנות ביום זה (למרות תנאי מזג האוויר הקשים…) תודה לצופיה אידלשטיין וסנדרה שהצטרפו ללוות. 

5. חלוקת תעודות ויום נפגשות- את השבוע חתמנו ב"יום נפגשות". תודה לכל המורים שהצטרפו לארוחת בוקר ולשיחות האישיות עם הבנות. ב"ה היתה אוירה טובה. היה מקסים לשבת כולם יחד באותו מקום. נאמץ את הרעיון להמשך…תודה למחנכות על השקעה רבה בהכנת התעודות באופן מיטבי בצורה ובתוכן ועל שיחות אישיות שעות ארוכות בחלוקה.

6. תערוכת אומנות – רגע לפני שערימת ספרי אזרחות שהוצאו מתוכנית הלימודים נזרקה..  העברנו אותם לסטודיו לאמנות. המצע החדש לעבודה איפשר חקר ע"י קריעה, חיתוך, צביעה, הדבקה וביטוי ואמירה אישית. והתוצאות בתערוכה שהכינה מגמת אומנות בשישית . ממוקמת ב"רכבת". מוזמנים לבקר….

7. תערוכת החמ"ד – השבוע נפתחה תערוכת אמנות ה19 של החמ"ד , במוזיאון קסטל במעלה אדומים.  בתערוכה זו מייצגות אותנו, יצירות של הבוגרות שלנו:  עלייה צרפתי, כנה שיל"ת ואפרת עמרם.  יישר כח לאפרת שזכתה  למילגת לימודים  מתוך עשרות הבוגרים שמציגים. 

8. התרמה ל"ילדים של פולארד"- השבוע קיימו בנות השביעית התרמה לאולפנא לפרוייקט " הילדים של פולארד" לזיכרה של אסתר פולארד ז"ל שמטרתו לחבר ילדים למסורת ולשורשים היהודיים.

 

בפרשתנו, הקב"ה משיב לישראל המתלוננים ומבקשים אוכל (שמות טז, ד): "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא". מהביטוי "הילך בתורתי אם לא" מדייק האברבנאל, שמטרת ירידת המן הייתה שיעסקו בתורה, בלי צורך לדאוג למזונותיהם.

את דבריו הוא מבסס על דברי המכילתא דרשב"י (פרק טז): "היה אדם יושב ושונה; ואינו יודע מאין יאכל וישתה?! ומאין ילבש ויתכסה?! הא לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן, שנייה להן לאוכלי תרומה".

 ה"שפת אמת" (בשלח תרנ"ו) כותב שהשוואת המכילתא היא בין אוכלי המן לאנשי ארץ-ישראל, האוכלים פירות שהופרשו מהם תרומות ומעשרות; כיוון שכשם שבמן הייתה קדושה, כך בפירות אלו "נשאר בהם רושם קדושה. ולכן אין תורה כתורת ארץ-ישראל. לפי שהמאכל ומזון מתוקן במצות התלויות בארץ, ועתה בעונותינו נחסר לנו כל זה".

אכן בנו של ה"שפת אמת", רבי אברהם מרדכי זצ"ל, כבר זכה לקיים מצוות הפרשת תרומות ומעשרות. היה זה בביקורו הראשון בארץ, בעת פגישתו עם הגראי"ה קוק זצ"ל. במעמד זה התעוררה השאלה, האם האדמו"ר צריך לברך "שהחיינו" בגלל שהוא מקיים מצווה זו בפעם הראשונה בחייו. האדמו"ר מגור זצ"ל סבר שאין לברך "שהחיינו", אך הגראי"ה קוק זצ"ל סבר שעליו לברך "שהחיינו", בהצטרף לקיום המצווה גם השמחה על ההגעה לארץ-ישראל. האדמו"ר עצמו סיפר שהוא ביטל את דעתו מפני דעת ה"מרא דאתרא", ובירך בהתרגשות ברכת "שהחיינו", על הפרשת תרומות ומעשרות בפעם הראשונה בחייו. (סידור ה"שפת-אמת", מועדי הראי"ה, מהדורת תש"ע עמ' 206).

אשרינו שזכינו לשבת בארץ ,לאכול מפירותיה הקדושים ולקיים מצוות התלויות בארץ.