פרשת תולדות | תשפ"ג

מה התחדש השבוע?

1.שבוע שיא תפילה – השבוע התקיים "שבוע- שיא" בנושא תפלה  לכיתות ט בהובלת הצוות החינוכי במטרה לעודד את ההשכמה וההגעה לתפילה בבוקר.  במהלך השבוע המוסרים, הפשים ושיעורי החינוך עסקו בנושא. בנוסף ,התחיל מבצע השכמה לפשים ולתפילה המזכה בנקודות את החדרים שהגיעו בזמן.

2.למידה בינתחומית- ביום שלישי התקיים בוקר ראשון בסידרה של למידה בינתחומית לשכבת ט.  הלמידה מתנהלת באופן שכבתי ועוסקת במקצועות של"ח, לשון, ביולוגיה וחינוך. לאחר כינוס שכבתי בו הוצג אופן הלמידה, הבנות התחלקו לקבוצות הטרוגניות על פי צבעים . בתחנות הן עסקו ב"יחס בין הפרט לכלל" בתחומי הדעת השונים .הבנות התבקשו לגלות מהו הקשר בין כל התחנות.  לאחר מכן הן חזרו לאולם כינוסים שם הכניסו לקלפי את תשובותיהן . לסיום הנושא נערך דיון על המשמעויות הרוחניות – מעשיות של העניין. 

3.שבוע ירושלים-  בנות השמינית נמצאות בימים אלו בירושלים עיר הקדש. הן לנות בישיבת התפוצות הסמוכה לרובע היהודי, ועוברות מסע בזמן ובנפש של התקרבות וחיבור אל הקודש. במהלך המסע הבנות מבקרות באתרי מורשת רבים, (מנהרות הכותל, עיר דוד, מרתף השואה, היכל הזכרון ועוד), נפגשות עם דמויות שונות (הרב אבינר, אפרת חלמיש בעיר דוד, תושבים בבית החושן, תושבים בעיר העתיקה) הולכות בשבילי ירושלים המובילים מגלות לגאולה (מהר הצופים לעיר דוד, מיד ושם להר הרצל ועוד) ועוסקות בנושאים השונים ביחידות הכתתיות. מסע משמעותי ומרגש. מאחלים לבנות ולצוות שבת מוצלחת במסע! ישר כח לרבנית, למיכל ולכל צוות שמינית על הובלת המסע

4.שותפות מורים במסע-  תודה גדולה לכל המורים שמצטרפים למסעות ולטיולים, זה מאד מאד משמעותי לבנות, ולשאר הצוות. משמח, מרענן, פותח קשר מסוג אחר עם הבנות. ממש משמעותי למסע!

5.בעקבות הפיגוע- יחד עם כל עם ישראל התעוררנו בבוקרו של רביעי למשמע הפיגוע. הבנות אמרו תהילים וקיימו מעגל של שירה ותפילה באולפנא.

6.חג הסיגד בירושלים- בנות כיתה יא4 יצאו לפעילות מיוחדת לחג הסיגד במדרשת נשמת. 

7.ראש חודש– ביום חמישי התקיימה תפילת הלל בהובלת השביעית (שהחליפו את השמיניסטיות שנמצאות בירושלים). לאחר מכן התקיימה הרקדה. 

פרשתינו מלאה ברכות. 

בהתחלה רבקה מתברכת, כשהיא מגיעה "לדרוש את ה'" בבית שם ועבר. אחר כך יצחק מתברך "וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ". הוא מתברך מברכת הארץ "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ ה'". אחר כך ה' אומר לו: "אָנֹכִי אֱלֹקֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי". אחר כך הוא מברך את יעקב בעשר ברכות "וְיִֽתֶּן־לְךָ הָֽאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ", והוא מסיים ומברך את יעקב בברכתו של אברהם אבינו "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה", "וֶֽהְיֵה בְּרָכָה".

כדי שיהיה כלי לברכה הגדולה הזאת צריך אחדות. אין כלי מחזיק ברכה אלא השלום. לכן בפרשה הבאה נקרא כי יעקב מאחד את שתים-עשרה האבנים לאבן אחת, רמז לשניים-עשר שבטי ישראל שיהיו בבית המקדש לעם אחד. עיר שחוברה לה יחדיו.כשהאבנים הן אחת, הן יסוד כל כך חזק, ואפשר להציב עליו סולם שראשו מגיע השמיימה. סולם שמחבר שמים וארץ. ומעשה אבות סימן לבנים.  (מתוך "אביהם של ישראל על התורה")

שנזכה לאחדות ואהבה בינינו ומתוך כך להרבה ברכה במעשי ידינו