פרשת בהעלותך | תשפ"ד

פרשת בהעלותך | תשפ"ד

 

 

מה התחדש השבוע?

1.זמן מלחמה- עם צאת השבת המרוממת, שבת אחרונה של השנה, נחשפנו לבשורות הקשות על מותם של חילים בקרבות ברצועת עזה ביניהם בנו של חיים גרובר שעבד באולפנא שנים רבות ובן דודה של אורי דאום מהשביעית. אנו משתתפים בצערם ובצער שאר המשפחות. 
הבנות התכנסו למעגל של שירה ותפילה. היועצות והצוות הטיפולי היו בקשר עם הבנות.


IMG-20240621-WA0010

2. מאהל הגבורה– בנות השישית נסעו ביום ראשון  למאהל הגבורה ושמעו שיחות מחזקות של משפחות הנופלים. היה מחזק ומשמעותי

3. בוקר הכנה לחופש לכיתות ט– כיתות ט נסעו לכפר הראה ליום כיך והכנה לחופש. כל כיתה התארחה אצל אחת הבנות שגרות בכפר הראה. שמה היו ארוחות בוקר כיתתיות וסדנאות הכנה לחופש עם אלישבע אם הבית, המחנכות וצורית היועצת. לאחר מכן היתה התכנסות כללית לשיחה שכבתית עם הרב מייזליש. 

4.הוקרת תודה – עם סיומה של שנה היו מספר אירועים של הכרת הטוב של הבנות:

  • שמינית אומרת תודה- בנות השמינית הזמינו  ביום ראשון את מורי השכבה לאמירת תודה והקדשת שי וברכות.
  • הפנינג לעובדי האולפנא ובני משפחותיהם- ביום שני התקיים הפנינג שכלל משחקים, מתנפחים וארוחה  לעובדי האולפנא. שמחנו בכל אחד שהגיע.
  • צופר לעובדי המחלקות השונות- כל כיתה מכיתות האולפנא הכינה שי/ ברכה/ עזרה לאחד מצוותי האולפנא. 

 

5.מסיבות סיום – השבוע התקיימו ערבי סיכום שונים:

  • ביום שני התקיים ערב סיום שליש בכל כיתה. הבנות הכינו משחקים , פעילויות, עלונים וסרטונים לסיכום השליש. בנות השמינית הכינו ערב נוסטלגיה שכלל זכרונות מכל השנים. 
  • אוכפ מסכמת שנה- ביום שלישי בערב התכנסו כל הבנות לעקב סיום שנה עם דברי ברכה וסיכום של ההנהלה, המחנכות ,המדריכות ואמהות הבית. לאחר מכן, בנות מכל שכבה באו לברך את השמינית היוצאת . ובנוסף, בנות מהשמינית עלו ונתנו טיפים ותובנות שלהן על האולפנא לשאר השכבות. היה מרגש,  מעניין ומגוון
  • ביום רביעי בערב- התקיימו ערבי פרידה מושקעים ומרגשים  של הכיתות מהמחנכות והמדריכות

6.חלוקת תעודות– ביום רביעי הבנות קיבלו תעודות באופן אישי מהמחנכות לצד שיחות אישיות קצרות.

 

בפרשה מובאת טענתם של האספסוף "מי יאכילנו בשר", ומשה טוען כלפי שמיא "מאין לי בשר לתת לכל העם הזה". ובהמשך: "ויאמר ה" אל משה – אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו… ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם, ונשאו אתך במשא העם". ולאחר מכן "ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר… עד חודש ימים עד אשר יצא מאפכם וגו"".

הדבר צריך ביאור הרי בני ישראל מתלוננים על הבשר שחסר להם, וא"כ הרי צריך להקדים את המענה אליהם, ולהבטיחם כי יאכלו בשר, ורק לאחר מכן לומר למשה רבינו שיתווספו אליו שבעים זקנים לשאת במשא העם!? ר' אברום מסביר שיש בכך לימוד : שבעצם פרשת שבעים הזקנים הנוספים למשה, היוותה תשובה ומענה גם אל העם, כי האמת היא, שחסרה להם, לבני ישראל, מעלות רוחניות, ואלמלי כן לא הייתה תופעה כזו של "אספסוף". הטענה על חוסר גשמיות, נובעת ביסודה מריקנות רוחנית, וע"כ בשעה שיתמנו הסנהדרין, כאלו שיזכו שתנוח עליהם הרוח אשר עליך, הם הם יהיו התשובה ומרפא היסודי והשורשי. אולם כרגע שהעם מרגיש שחסר לו הבשר, ינתן להם גם מחסורם זה, אולם בנתינת הבשר אין מזור אמיתי לחסרונו, התשובה האמיתית היא, אספה לי שבעים איש, תוספת ברוחניות, תוספת במרביצי תורה ורבנים בעלי רוח.

מפרשה זו אנו למדים , כי הרפואה הנכונה והאמיתית לכל צרות ישראל, היא התועלת הרוחנית, האדרת והגברת צדדיה הרוחניים של האומה. מכח מלמדי התורה , יקבל כל אחד את כוחו בעבודת ד" אל מול כל הניסיונות המתקרבים. 

יה"ר.. שנזכה ללמוד וללמד…