פרשת פקודי | תשפ"ה

 

מה התחדש השבוע?

 

1.כנס מגמות – השבוע יצאו בנות מגמת מוזיקה לכנס מגמות של החמ"ד בשוהם אליו הגיעו תלמידי מגמות מוזיקה מאולפנות וישיבות. באירוע התקיימה תחרות "שיר נולד" ובה זכה ההרכב של אורי פרנק מהשמינית במקום הראשון. ישר כח לגילה ולצוות מוזיקה על הליווי וההכוונה לאורך כל השנה. 

2.סיור של"ח כיתה ט4– בנות כיתה ט4 יצאו לסיור שלח בנשר יחד עם מיכל פלג. במהלך הסיור עלו על "הגשרים התלויים". מצב תמונות

3.אירוע ארטפטפת- בנות כיתה ט במסלול מדעים – חממה , יצאו לאירוע ארטפטפת בחממה בעין שמר שבו הוצגו עבודות של אומנים המשלבים אומנות מחומרים מהטבע. בתערוכה, שלבשה צורה אחרת ליום אחד,  הוצגו גם העבודות של הבנות בביודיזיין: תנור מלבנים, תכשיטים מחומרי גלם ועוד.  תודה לאילת מאיר שמלווה באופן קבוע את הבנות בחממה.

 

4.בניית ספסלי עץ– במסגרת תוכנית "וקרבני" בימי חמישי אחה"צ, התקיימה סדנה של בניית ספסלים מעץ. הספסלים ימוקמו בפינה מיוחדת באולפנא שתשמש הנצחה לנופלים. 

 

פרשת פקודי – סוגרת את תיאור בניית המשכן, המשתרע על פני חמש פרשיות בתורה.

עם סיום תיאורה של מלאכת הבנייה, נאמר בתורה: "ככל אשר ציווה ה' את משה, כן עשו בני ישראל את כל העבודה. וירא משה את כל המלאכה, והנה עשו אתה כאשר ציווה ה' כן עשו, ויברך אותם משה". (שמות לט, מב-מג)

שלוש פעמים שבה ומדגישה התורה את זה שבני ישראל לא שינו שום פרט מן ההוראות המפורטות שניתנו מפיו של א-לוקים. משה, שכה התפעל מעובדה זו, בירך אותם ברכה מיוחדת. שמוזכרת בספר תהילים: "ויהי נועם ה' א-לוקינו עלינו, ומעשה ידינו כוננה עלינו, ומעשה ידינו כוננהו." (תהילים צ, יז)

אם נשים לב, במהלך שתי הפרשות האחרונות התורה שוב ושוב מדגישה שהדברים נעשו בדיוק "כאשר ציווה ה' את משה".

מדוע משה כה התרגש מכך שבני ישראל עשו בדיוק כפי שהצטוו? ומדוע התורה רואה צורך להדגיש זאת? הלא לכאורה זהו דבר מובן מאליו, לקיים את ההוראות בדיוק כפי שניתנו מפיו של א-לוקים, במיוחד בדבר כה נשגב כמלאכת המשכן.

גם בתחילת פרשת בהעלותך מספר במדבר, אנו מוצאים תופעה דומה. התורה מתארת את בקשתו של א-לוקים ממשה שיורה לאהרון להדליק את מנורת המשכן, מיד אחר כך נאמר: "ויעש כן אהרון, אל מול פני המנורה העלה נרותיה, כאשר ציווה ה' את משה" (במדבר ח, ג) ועל כך אומר רש"י: "להגיד שבחו של אהרון, שלא שינה". שוב אנו מוצאים רגש זה של השתאות על כך שאהרון לא שינה מן ההוראות המופרטות שניתנו לו מאת א-לוקים להדלקת מנורת המשכן,

לכאורא נשאלת השאלה:  מה כה מיוחד בכך?

התשובה לכך נעוצה בטבע האנושי. ישנו קושי גדול עלינו כבני אדם לבצע את הדברים במדויק כפי שנאמר לנו. אנחנו אוהבים לעשות 'בערך' כמו שאמרו לנו. זאת מדוע? מכיוון שאם אנו מבצעים את הדברים בדיוק כפי שנאמר לנו, אנחנו כביכול מבטלים את האמירה העצמית שלנו ואת האישיות שלנו בפני ההוראות שניתנו לנו. אנו הרי גם רוצים להרגיש חלק מהסיפור.

בבניית המשכן, א-לוקים ביקש שבני ישראל יעקבו בדיוק אחר ההוראות, ובאמת בני ישראל עשו כך. הם הוציאו את עצמם מן המשוואה וקיימו את הרצון הא-לוקי כפי שהוא, ועל כך מגיע להם שבח גדול. (הרב שמואל רבינוביץ)

בע"ה שנזכה ל"עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו" (אבות ב, ד).