מעלין בקודש חודש אלול

סיכום מעלין בקודש מספר 1 – כ"ה באלול התשע"ו/ יעל כהן

סקירה קצרה על המהלך החודשי שעסק בתשובה ושינוי.

השבוע נקרא את פרשת ניצבים. אנחנו ניצבות כולנו באולפנא עם רצון גדול להצליח להתקדם ולהשתנות. כעת אנו ניצבות כולנו לפני ה' אלוקינו ועושות חשבון נפש במה אנו רוצות להתקדם כחברה, כאולפנא? פתיחה :מצגת עם מקור "לא כן בישראל,הנשמה של היחידים נשאבת ממקור חי העולמים באוצר הכלל והכלל נותן נשמה ליחידים" אין מציאות של אדם פרטי שמנותק מהכלל.

יש דברים שאפשר לעשות דוקא כחברה, כאומה.  לחברה יש המון השפעה וכוח.באולפנא יש הרבה כוחות ועוצמות מכוחה של החברה. בכיתות העבירו המחנכות שאלון קצר עם חוזקות ונושאים לשיפור. 

הערכים החברתיים- רוחניים באולפנא שבנות כתבו:

(מעניין לציין שהדברים חזרו על עצמן בכל השכבות אותם הדברים בצורה פלאית.)

חוזק-לימוד תורה לשמה, לימוד מעבר

שאיפה לגדלות, לקודש.

חברות טובה,אחדות ויחד.

שאיפה להתקדם ולהיות יותר טובות.

הערכים שצריכים שינוי וחיזוק:

שמירת הלשון

כבוד למורים, רבנים, אחת לשניה-בעיקר בחדר אוכל

אחדות בין השכבות.

שביעית-יש באולפנא בעיה של כבוד. אין כבוד למורים ורבנים.

יודעים לדבר בתאוריה אבל בפועל זה לא מתקיים אפילו בדוגמא הקטנה של קידוש בחדר אוכל מחכים המון זמן, הרב צהר מחכה, מעיין עוברת, מחנכות עוברות וזה עובר לידן. זה לא מכובד לרב צהר. וזה מזעזע.

הרבנים זה דרגה גבוהה וזה מתבטא בשיעורים,במוסר.

-הבעיה זה שאנחנו מרגישות יותר מדי בנוח עם הצוות, המורות כמו חברות ובנות שוכחות שעומדת מולן דמות בוגרת שצריך לכבד אותה.וזה בגלל חוסר מודעות ותשומת לב שאין כבוד.

ילדה שחולה בחדר לא תמיד מכבדים את זה ועושים רעש. הבעיה היא המודעות למעשים שלנו , צריך לגלות רגישות ולכבד גם אם זה לא מתאים לך.

-אין באולפנא דברים חריגים, יש דברים שמקובלים על כולן. והפכנו את ההתנהגות שלנו למשהו שמקובל. וצריך לשנות את זה להתנהגות אחרת וגם זה יהיה מקובל על כולן.

שמינית- חדר אוכל. מזעזע המצב כי אנחנו באולפנא ויש שלש ארוחות ביום ולא צריך את הלחץ הזה, את העקיפות, זה לא התנהגות יהודית לעקוף. זה לא מכובד, זלזול. פתרון לזה יכול להיות שרואים שיש לחץ למשהו מסוים, לשבת לחכות שיירגע ואז ללכת לקחת.

לשון הרע-כל האולפנא מלאה בלשון הרע, כל הזמן גם המורות. הבעיה היא שלא שמים לב מה מדברים. לדבר על זה יותר. אין מודעות מה זה לשון הרע. צריך להתעסק בזה וללמוד יותר.

כך זה יעזור לנו לזכור ולא לדבר.

עינת-בזמני שלמדתי באולפנא שהרב צהר היה נכנס לחדר אוכל היה שקט מוחלט. יש בזה יראת כבוד כמו שצריך. גם המורים שהמורה נכנס לכיתה היינו עומדים בשקט

בחדר אוכל היה מקומות קבועים והיה קערות מסודרות והיינו שומרות למי שהגיעה מאוחר בצלחת.

אחדות בין השכבות-

שמינית-לא צריך דיסטנס בין השכבות בגלל הגילאים. אפשר ליצור הרבה קשרים וזה כיף. לא צריך להתבייש.

-אם נבין שהמטרה העיקרית שלנו משותפת ליצור מציאות טובה יותר אז תהיה אחדות. שלא יהיה תחרותיות מי יותר שווה. אלא שאיפה. שותפת כמשהו מאחד.מבצע של שכבה, שזו מטרה של האולפנא שיצליח.

 

ענת בן ברית-שמכבדים מישהו לא משנה מי זה אני שומע ורואה אותו ומעריך את עולמו הפנימי ופשוט מעריך.גם לא צריכה להיות הבחנה בין מורות ותלמידות אני מכבד מישהו כאדם כי אני מאמין שיש לו ערך פנימי.

 

ענת מרום- חסר פה כבוד עצמי. החברה מורכבת מפרטים וכל פרט חשוב וטוב. ואם אנחנו נחשוב על עצמנו איך אנחנו מדברות, מתלבשות אז אנחנו נשדר לסביבה שאנחנו מכבדות את עצמנו ומתוך כך להצמיח כבוד הדדי לחברות, למורים ולרבנים. וזאת מחלה מידבקת.

כבוד – משהו כבד שאי אפשר להזיז, אני לא אעיף אותה בהינף יד כי היא חשובה לי.

כאן התקיימה הצבעה איזה נושא אנו בוחרות לקדם?

הנושא שאנחנו בוחרות לעבוד עליו השנה שנבחר ברב קולות:

כבוד

וכעת,,,הצעות מעשיות לשינוי:

מבחינה פרקטית מה כל כיתה ושכבה מוכנה לעשות כדי שיהיה פה יותר קרוב

מה שאנחנו מחליטות זה מה שיהיה פה.

אנחנו נחליט מה לגיטימי ומה הקוד באולפנא.

שביעית:-כל מה שדיברנו נובע מגאווה. אני עכשיו רעבה ואני אדחוף ואקבל את שני השניצלים. לכבוד כח הגאווה וצריך להבין שכולנו אותו דבר ואני לא יותר ממך..

הגאווה מונעת מאיתנו לכבד ולאהוב. צריך לעבוד על הגאווה.

שביעית-טיפ -לדמיין שמי שעומד מולכם זה מישהו שאתם ממש מעריכים וזה משנה את הדיבור.אבא/אמא

שישית- לא רק מורים, רבנים , חברות העובדים באולפנא, חשוב להתייחס לעובדים בשלום ומה נשמע, לכבד ולשים לב אליהם.

שמינית- צריך לקבל כל עצמנו כולנו כאחד החלטה. אמירה כלשהיא שהמורה נכנס זה אווירה של כבוד.

לפני סעודת שבת, חדר אוכל להחליט שמחכים לקידוש, חלה בציעה של הרב, צריך החלטה של כולנו להקפיד בזה.

אולי לעמוד בכיתה כשמתחיל שיעור אפילו שזה מזכיר כיתה א'.

חדר אוכל-הצעה ,לעשות תור! זה ימנע הרבה דברים כמו לפחד ללכת בחדר אוכל.

שביעית – תמיכה חברתית-לתמוך במי שעושה שינוי.לכבד את מה שהחלטנו כאן.

שישית – במשך כל ארוחת ערב קיבלנו החלטה בחדר אוכל לא לדבר לשון הרע. לדבר בנחת בלי צעקות. אם כל אחת תשתדל לכבד את חברתה בתור מישהי שגם רוצה לאכול, בתור מישהי שלא נעים לב שידחפו אותה.ולא משנה הגיל.

יעל דוקוב -האולפנא כבית. אבל לזכור גם את הבית הראשון.כבוד בערב ראש השנה,חשוב לשים לב לבית שלי,לאחים שלי,להורים שלי.

שביעית- הפירות אחה"צ. אל תתנפלו ותקחו המון כי לא נשאר לאחרות.

מודעות וכל כיתה במהלך חודש כל שבוע כל שכבה אחראית לשים לימוד על כבוד. עובר לעשייתו גם מבחינת לימוד.

ומחוייבות.