אז איך מרגיש להעביר את סיפור חייך בסמינריון באולפנת כפר פינס?
זכינו לשמוע שיחה מעוררת השראה כחלק מסמינריון באולפנא, עדן היטיבה לתאר את הרגשות והחוויות. .
אז השארנו ככה מתוף הדף של עדן בפייסבוק:-)
"לו ניתנה לך הזדמנות לעמוד על במה ולספר את סיפור חייך בפני קהל שבו יושבים הורייך, מה היתה התחושה שלך? הזדמנות זו ניתנה לי במוצאי שבת שעברה במהלך מלווה מלכה מוזיקלי לכ-400 תלמידות אולפנת כפר פינס. נתבקשתי לספר "איך הפכתי לדוסית ונשארתי בחיים", על התהליך שעברתי בשנות ההתבגרות מילדה טובה ולייטית סטייל רעננה, למתנחלת דוסית סטייל קרית ארבע.
ומה היו התחושות שלי? שילוב, מתח של עולה לגרדום והתרגשות של ילדה בת שש במסיבת סידור. לא שהיה ממה לחשוש, הרי ב"ה אני מלאה בהכרת הטוב ובזיכרונות מתוקים מהבית בו גדלתי, ובכל זאת, היה בזה משהו מלחיץ שמא לא אדייק, או שמשהו בדבריי יפגע באבא ואמא. גם חמותי ישבה בקהל מה שהוסיף לי אקשן בלב.
מבחינתי השיא של ההופעה היה בשיר "אבא" (ששר שלומי שבת, נכתב והולחן על ידי דורון מדלי) שהוקדש כמובן לאבא. המילים "אני שונה ממך אבל מאוד כמוך" מטלטלות אותי כל פעם מחדש, ואני שואלת את עצמי איפה הן פוגשות אותי גם כאמא לילדי, ולא רק כבת להורי.
התלמידות המופלאות של אולפנת כפר פינס, אגב, שרו בעצמה כזאת נדירה, שהייתי צריכה לעקור את עצמי מהחלק המוזיקלי של הערב ולעבור לחלק של הסיפור.
בסופו של דבר, לאחר כל המתח וההתרגשות שלי, הורי שמחו והתרגשו מאוד לשמוע את חוויתי האישית והסובייקטיבית. הם וחמותי נתנו לי משוב כנה, עצות, הארות והרבה העצמה ועידוד לחלום בגדול.
בסוף ההופעה ניגשו כמה בנות בזו אחר זו, להודות או לשאול משהו. אחת סיפרה שבכתה כל הערב (לא רק אבא שלי…) והרגשתי שכל ההופעה היתה שווה ולו בשביל הנערה הזאת. סוג של סגירת מעגל, כי אני עצמי בתור נערה התעוררתי לתשובה ולהעמקה רוחנית, בין השאר בהופעה של הזמר החוזר בתשובה שביט רבניצקי.
מודה לה' על החוויה המיוחדת ומקווה כל כך שגם אני אהיה ראויה, ואזכה יום אחד לשמוע מילדיי את סיפור חייהם. לשמוע ולשמוח בלב שלם שנתתי להם כל מה שיכולתי ושנצרכתי לתת. הלוואי."
עדן גולדמן