פרשת לך-לך | תשפ"ה

 

 

מה התחדש השבוע?

 

 

1. מסע שישית- בנות השישית יצאו השבוע למסע בגוש עציון בעקבות קבוצת אברהם. 
אז.. הלכנו בדרכי לוחמים, פרצנו שבילים, למדנו על הסיפור המופלא של כפר עציון, הלכנו בדרכי אבות, שמענו שיחות על התיישבות חלוצית לפני קום המדינה, וזו בת זמננו. התחברנו דרך הרגליים והלב לארץ הטובה, וסיימנו בתפילה אצל רחל אמנו שנזכה לשיבת הבנים כולם. 
תודה גדולה לרב באואר ולמיכל פלג על הובלת המסע. תודה למחנכות ולמדריכות, לאלישבע אם הבית, לאלון ולכל המורים שהצטרפו. 

2.מוסרניקיות – אז אחרי מאמצי שיבוץ רבים של המדריכות.. ממש כמו בשידוכים, נפגשו השבוע בנות השביעית עם בנות החמישית  המשודכות להן, להיכרות וללימוד. נאחל להן לימוד טוב וחברות טובה. מצ"ב תמונות מהפתיחה החגיגית.

3.ריצת בוקר – אין כמו להתחיל את הבוקר בריצה טובה.. אז כבר כמה זמן מריצות בבוקר נורית ושרון את הבנות שחוזרות אלינו לשיעורים רעננות ומלאות אנרגות. 

 

אחת הנקודות הבולטות אצל אברהם אבינו היא המעשיות והפעלתנות הרבה שלו – כפי שניתן ללמוד מהניגודיות שהתורה מעמידה את מעשיו לעומת אלה של תרח אביו. תרח (בסוף פרשת נח) התחיל לנוע לכיוון ארץ כנען, אך נעצר באמצע – "ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו, ויצאו איתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבואו עד חרן וישבו שם… וימת תרח בחרן". לעומת זאת אצל אברהם ישנו פסוק דומה אך עם סיומת שונה לחלוטין: "ויקח אברהם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבואו ארצה כנען".

אברהם אבינו נחשף בפרשתנו כאדם שלאור אמונתו וערכיו, ובעקבות הציווי האלוקי, פועל ועושה ללא לאות וללא עייפות, בעוצמה ובעוז. די אם נשים לב לפעלים המוזכרים לגבי אברהם בשלושה פסוקים בתחילת פרשתנו "וילך… ויקח… ויצאו… ויבואו… ויעבור… ויבן… ויעתק… ויבן… ויקרא… ויסע…".

המודל שמציב לפנינו אברהם אבינו הוא אתגר גדול. אדם בטבעו רוצה למעט בעשייה – לעשות רק כשאין ברירה. לעומת זאת אברהם אבינו הוא איש חסד שעניינו לעשות ולפעול את הטוב בעולם, לא מתוך צורך אלא מתוך רצון לפעול ולעשות.

הדבר בולט מאוד במדרשי חז"ל על תחילת פרשת וירא, שם מתארים חז"ל את אברהם כמי שיוצא ומחפש את האורחים אחרי ברית המילה שעבר. כלומר, איש חסד אמיתי כאברהם אבינו לא מחכה ל"בעיות" שיתגלגלו לפתחו, אלא מחפש באופן אקטיבי את המקומות בהם יכול לעזור ולסייע.

יש שתי תכונות שנדרשות מאיש החסד:

 האחת, אכפתיות ורצון לעזור. השניה, עוצמה פנימית שמאפשרת לאדם לא רק להתחיל אלא גם לסיים. 

זו אולי הסיבה בגינה אברהם מכונה "עמודו של עולם". כלומר, יסוד חזק ועוצמתי עליו ניתן להישען. כינוי נוסף שאנו מוצאים בחז"ל לאברהם אבינו הוא "איתן", אשר מתאים גם לכינוי "צור" המופיע אצל הנביא ישעיהו, "הביטו אל צור חוצבתם… אל אברהם אביכם", המבטא עוצמה וחוזק. (הרב גור גלון)

בע"ה נידבק במידותיו של אברהם, נפתח עוצמות ,לקיים (ולסיים)את כל ההחלטות הטובות שקיבלנו בימים הנוראים