פרשת וישלח | תשפ"ד

 

 

מה התחדש השבוע?

 

1.סימני חורף- השבוע נפתח עם גשמי ברכה… 
יחד עם רוחות החורף חזרו אלינו הבנות הישר משבת ארגון… עייפות, צרודות אך גם שמחות, נלהבות, ומלאות חוויות .  במהלך השבוע השלימו את שעות השינה ולאט לאט חזרו ללמידה.

2.השבעה- באיחור גדול…מסיבות מובנות.  יצאה סוף סוף ההשבעה לדרך.
ביום שלישי הפתיעו בנות השמינית את החמשושיות במהלך הלימודים. יחד יצאו לפעילות משותפת בנחל אלכסנדר. עם סיום הפעילות, הגיעו לאולפנא וזכו לקבלת פנים שהכינו בנות השישית והשביעית וחזו בכתובת אש" כמיטב המסורת. מיד לאחר מכן, התקיימה הרקדה עם שירים שמחים וגם מרגשים ברוח התקופה.

3.מעלין בקודש – במסגרת "מעלין בקודש" העלו השמינסטיות  את הנושא של פרט וכלל, שאלו מה גורם לאנשים למסור את הנפש ואיך אנחנו יכולות כאן למסור את הנפש ביום יום שלנו

4.שיחה עם צביקה מור- לאולפנא הגיע צביקה מור שבנו נחטף לעזה. הוא  דיבר וחיזק אותנו בחשיבות המלחמה והרוח הלאומית, ראייה שאנחנו חלק מסיפור יהודי גדול ולא אנשים פרטיים ומתוך המקום שלהם הם החליטו שהמסר שהם מעבירים זה ביטחון ואמונה בעם ישראל ומסירות נפש פרטית בשביל חשבונות גדולים יותר.

 

5.סדנת קבלת החלטות- ביום חמישי הגיעה לאולפנא אוריה, ראש מחלקת משאבי אנוש בבני עקיבא. היא העבירה סדנא על קבלת החלטות. 

6.התנדבויות- גם השבוע המשכנו בפעילויות התנדבות. תודה ליעל צויבל וכל הצוות החברתי על כל התיאומים הרבים הנדרשים לשם כך , על החשיבה וההתאמה לבנות:

1. כיתות י יצאו ביום חמישי למסיק זיתים במרחביה

2. הכנת ערכות יצרה ומשחק  למשפחות  המפונים. כל כיתה מהחמישית – שישית הכינה ערכה. בשבוע הבא הערכות יחולקו בבתי מלון בחדרה ונתניה

   

   

3. הכנת אוכל למשפחות מגוייסים מפרדס חנה

   

   

   

   

   

   

   4. בנות מהשביעית נסעו לשמח בבית חולים הלל יפה

   בפרשת וישלח אנו פוגשים שני שמות של יעקב שנראים סותרים אחד את השני. מצד אחד השם 'יעקב' – שם שמבטא שפלות וענווה. עקב הרגל הוא האבר הנמוך ביותר בגוף.

   לעומת זאת יעקב אבינו מקבל בפרשה שם נוסף – ישראל; שם שמבטא התמודדות ומאבק. 'שרית עם אלוהים ואנשים ותוכל'.ענווה ושפלות אין כוונתן אפסות של האדם אלא הפתיחות שלו מול גודל. 'עקב' משמעותו שבסיס כל הגוף נשען על העקב, להיות מחובר לקרקע; להבין היכן אנחנו ומתוך כך לאן ניתן להתקדם.

   רק מי שמרגיש עצמו עקב זוכה להיות ישראל. רק מי שמלא ענווה מסוגל ל'שרות' ולהתמודד. יעקב אבינו, אומרים חז"ל, 'לא מת'. רוחו של יעקב חיה לנצח בתוכנו; 'ענווים', אומר דוד המלך – 'ירשו ארץ'. דווקא הם ישארו בסוף לרשת את המציאות.(הרב חגי לונדין)

   בע"ה שנזכה בימים אלו להתחבר למהותינו  למצבינו ולמטרתינו ומתוך כך נקבל כוחות כוחות גדולים בשביל ההתמודדות הלאומית .