פרשת כי תשא | תשפ"ג

 

מה התחדש השבוע?

 

השבוע המשכנו בפעילויות "שבוע רבנית":

1.שבת זכור– בשבת התקיימה תוכנית מיוחדת  בהובלת השמינית . סדרי הישיבה שונו בחד"א. הבנות הכינו קטעים מיוחדים. בליל שבת התקיים "מעלין בקודש" עם השמיניסטיות. במהלך השבת הן העבירו סדנאות וסיפורים אישיים. כמו כן, הוקרא העלון המסורתי המתאר באופו הומוריסטי סיטואציות מהוואי האולפנא. גם המחנכות הכינו הופעה. 

2.בבוקר יום ראשון התקיימה שיחה עם ליצן רפואי. לאחר מכן, יצאנו לפעילות בנתניה. תודה לכל המורים המלווים ועל שיתוף הפעולה בהתחפשות. 

3. בת מצוה- בנות השביעית ארגנו בת מצוה לקבוצת בנות עולות מאתיופיה ממרכז קליטה בצפת. הן קישטו את האולפנא בורוד חגיגי.מיד לאחר הגעתן, הן התקבלו באולפנא וזכו ליחס מפנק ותסרוקות. בערב, כשבנות האולפנא הגיעו מנתניה, התקיימה קבלה פנים חגיגית , ריקוד , ארוחה חגיגית בדשא והרקדה ונתינת מתנות סמליות. ישר כח לבהירה ולכל צוות שביעית על הובלת האירוע.

4.תענית אסתר- התקיימו שיחות הכנה לפורים. תודה לרב גלעד, לרבנית ולרב וייס שהגיעו להעביר שיחות

5.פורים- הבנות הגיעו בתחפושות כיתתיות לקריאת מגילה. לאחר הארוחה, התקיימו התוועדויות שכבתיות עם הרמים ובהמשך מפגשים כיתתיים עם המחנכות. כמו כן, התקיימה הרקדה עוצמתית והתוועדות מרוממת. תודה לכל המורות שהגיעו לשמוח עם הבנות.

"ויאמֶר֩ ה' אֶל־מֹשֶׁ֜ה קַח־לְךָ֣ סַמִּ֗ים נָטָ֤ף ׀ וּשְׁחֵ֙לֶת֙ וְחֶלְבְּנָ֔ה" (שמות ל, לד)

אחד עשר סממנים הרכיבו את הקטורת. עשרה מהם – ריח נעים היה להם, עד כדי כך שריח הקטורת של בית המקדש הורגש עד יריחו. אך אחד הסממנים – החלבנה – יצא מכלל זה. לא זו בלבד שלא היה לה ריח טוב, ריחה היה רע. 

דבר גדול למדו מכאן רבותינו ואמרו: "כל תענית שאין בה מפושעי ישראל – אינה תענית". ובלשונו של מרן הרב קוק זצ"ל: "כפי שאי אפשר ליין בלי שמרים, כך אי אפשר לעולם בלא רשעים". וראשי התיבות "צבור", כאשר חלקיו מחוברים זה לזה ב"וו" החיבור, הם: צדיקים, בינוניים ורשעים (וכאשר "וו" החיבור חסרה – לא נשאר לנו אל "צבר" קוצני).

בספר "משנת חסידים" מופיע הסבר עמוק יותר לקיומה של החלבנה בין סממני הקטורת, וממנו השלכה להרכבו של עם ישראל. החלבנה היא לא הסממן הבעייתי היחיד. גם "כפת הירדן" היא סממן בעייתי. אך בניגוד לחלבנה, שריחה רע – כפת הירדן היא סממן חסר ריח לחלוטין. א"כ מה הוא עושה בין סממני הקטורת? מסביר בעל "משנת חסידים" ואומר שכאשר מערבים את כפת הירדן עם החלבנה – יוצא ריח טוב מכפת הירדן. דווקא ריחה הרע של החלבנה הוא המאלץ את כפת הירדן להוציא ריח טוב.

כך גם בעם ישראל. קיומם של חוטאים בתוכו הוא לא "תאונה" ח"ו. גם להם יש תפקיד. תפקידו של הרע הוא לאלץ את הטוב להתמודד עמו. ההתמודדות חושפת כוחות עמוקים של טוב שעד כה לא באו לידי ביטוי. כתוצאה מכך, עם ישראל כולו לא יוכל למלא את תפקידו אם לא יהיו בתוכו רשעים שיאלצו את אחיהם להתמודד עם רשעתם. 

ולכן, תפקידו של כל אדם הוא לא לכעוס על הרע אלא להתמודד עמו, ובכך להפיק ממנו את הטוב. זהו הסוד של הקטורת: הכוח להפיק את הגרעין החיובי הגנוז בכל תופעה שלילית. ואכן הקטורת היא הסוד שמסר מלאך המוות בעצמו למשה רבנו, ולימד אותו כיצד להתגבר באמצעותה על המוות; ואהרן הכהן אכן השתמש בה בשעת הצורך כדי לעצור את המגיפה מעל עדת ה'.(הרב עזריאל אריאל)

בע"ה שנזכה להתמודד עם הקשיים הנקרים בדרכינו , לצמוח מהם ולהפיק את הטוב