פרשת ויצא | שבת ארגון | תשפ"ג

 

מה התחדש השבוע?

1.חג הסיגד- ביום שני התקיימה הופעה של כיתה יא4. הן התלבשו בבגדים מסורתיים ורקדו ריקודים אופייניים. במהלך ההופעה שתפו בסיפור העליה והפער בין הדורות השונים שעלו מאתיופיה.  בהמשך,, התקיימה ארוחת ערב שכללה את האינג'רה והטאבו, מאכלי העדה.

ישר כח לטנאט המחנכת ולמדריכה נעה על הובלת הערב ותודה לכל המורים שבאו להשתתף בערב זה.

 

2. ערב תנועות נוער- ערב אנרגטי במיוחד באחריות המדריכות, התקיים ביום שלישי. המדריכות דימו ערב של שבת ארגון הכולל "תסים", "קטעי קישור " והופעות לשמחת הבנות. כמובן ששרו את המנוני כל תנועות הנוער.

3.ביקור בסניפים- היום יוצאות מורות ומדריכות לביקור בסניפים ברחבי הארץ מהגולן ועד באר שבע. . 

בתחילת פרשת ויצא מסופר על חלום יעקב. יעקב רואה סולם ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו. לאחר החלום הוא מתעורר: “וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה’ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי. וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱ-לֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם” (בראשית כח, טז–יז).

הרש"ר הירש מסביר את פשר הפתעתו של יעקב: 

"אין הפסקה ניכרת אחרי “ויאמֶר”, כדרך שבאה להלן אחרי “ויירא ויאמַר”. אין כאן פעולה חדשה, כי אם דברים שאמר בשעה שהתעורר, רושם ראשון שעשתה עליו החויה שבשנתו: אכן יש ה’ במקום הזה! מתוך ענוה איננו מייחס את קרבת ה’ לעצמו אלא למקום. אכן, לא בשמים יש לבקש את ה’, אלא – כל מקום שאדם נקי כפים מניח את ראשו – שם ה’! זו מחשבתו הראשונה. 

והשניה: ואנכי לא ידעתי! לא ידעתי, שכבוד ה’ שוכן בעולם הזה – עם האדם!

ויירא. הכרה חדשה זו, והדרישות החדשות שהביאה בעקבותיה, היא שעוררה בלבו את רגש האימה והפחד: מה נורא המקום הזה! מה שהראו לי כאן, איננו אלא בית ה’, שער השמים. החיים עלי אדמות יכולים להיות “בית ה'”, בית בו שכינה שרויה, ובשעה שמלאכים עולים ושואלים איה מקום כבודו, ימצאוהו עלי אדמות, עם האדם. וכל בית, שיש בו חיים כאלה, הנו “שער השמים”, שער שהאדם יבוא בו להידבק בשכינה"

יעקב מבין שהשכינה נמצאת בעולם הזה, הוא מבין את סגולת המקום שבו הוא נמצא, ומתפלל בו. הוא קשוב לקול האלוקי שאומר לו: השכינה כאן, בעולם הזה! בכל מקום שתיתן לה להיכנס.

בע"ה שנכה  להתבונן במציאות,  לראות מה היא משדרת לנו ומה עלינו לעשות בעקבות השדר הזה ולאיזה כיוון עלינו לצעוד.