פרשת האזינו | תשפ"ג
מה התחדש השבוע?
1.התנדבות– ביום שישי האחרון יצאו בנות לשמח חולים ומשפחות בבית החולים "הלל -יפה" . מצויידות בכלי נגינה, עברו בין המחלקות השונות.
2.שבת אולפנא- בשבת האחרונה התארחה באולפנא אלישבע חי אפרתי שבעלה הרב חי נרצח בפיגוע. היא סיפרה את סיפורה ובעיקר את דרך התמודדותה. דיברה על הכוחות הטמונים בכל אחת ואחת כדי להתמודד עם אירועי החיים, בעיות קטנות כגדולות. הדברים עשו רושם רב על הבנות.
3.סליחות מרכזיות- אורחות רבות הגיעו לאולפנא במוצ"ש האחרון לסליחות המרכזיות.בית המדרש התמלא עד אפס מקום לסליחות מרוממות.
נוסיף עוד,שבכל אחד מערבי הסליחות הגיעו אורחות מבחוץ . ביניהן 3 אולפנות מבחוץ. כולם התקשרו אחרי כן להודות ולהביע את התרגשותם מהמעמד המרומם ואת תודתם על הכנסת האורחים וזיכוי הרבים בהשתתפות בסליחות משמחות ומרגשות
4. בימ"ד אלול- השבוע במסגרת בי"ד אלול התקיים פאנל עם המחנכות שעסק בנושא הוידוי שתופס מקום מרכזי בתפילת יו"כ. וכן התקיימה שיחה עם הרב באואר "פגישת מחזור".
5. ערב יום כיפור- ביום שלישי, התקיים שיעור של הרב מרגלית וכן, פעילות שארגנו בנות השמינית.
6. יום כיפור- ביום כיפור נשארו באולפנא כ 300 בנות ונוספו עליהן בוגרות רבות, וכמה משפחות של בנות, שזכו ליום הקדוש באוירה מיוחדת ומרוממת של האולפנא. יישר כח ותודה לכל העמלים על המניין והתפילות, ולכל העמלים על הארוח.
"יערוף כטל לקחי תזל כטל אמרתי"
בפרשת האזינו אנו מוצאים לשון מליצית ותקבולות, המאפיינים מבנה וסגנון שלשירה. אחד מן הפסוקים בתחילת הפרשה מתאר סוגים שונים של משקעים,כפי שמופיע בפסוק וכן בתרגום אונקלוס:מטר = מטרא, טל = טלא, שעירים = רוחי מטרא, רביבים = רסיסי מלקושא.
רש"י הסביר דימויים אלו ביחס לתורה: "תורה נתתי לישראל שהיא חיים לעולם,כמטר זה שהוא חיים לעולם…" ראב"ע פירש שדימויים אלו לגשם ולטל מתייחסים לדברי התוכחה של משה – "שיהיו דבריו כטל וכמטר, שלא ישובו ריקם, כי אם הרוו את הארץ … כמעשה הגשם על הארץ להולידה ולהצמיחה"
שתי גישות פרשניות אלו, מבארות את דימויי המשקעים כבעלי השפעה משמעותית וחיובית, כלומר, התורה ודברי התוכחה יתקבלו לרצון.
בדברי רלב"ג ניתן למצוא התייחסות מפורטת לאופיים השונה של הגשם והטל וההקבלה לחלקי התורה השונים: "הנה 'לקחי', והוא סִפור דברי המצוות התוריות, יערף כמטר שהוא יורד טיפין טיפין רחוקים זה מזה … ואולם 'אִמרתי', והם סיפורי התורה, תזל כטל, וזה שהוא אינו יורד טיפין,אך הוא לחות מתפשט בכללות האוויר, ולזה ייחס ירידתו להזלה".
כאשר אנו חושבים על ההקשר של הזמן והמקום בו נאמרו הדברים, ערב הכניסה לארץ ישראל, יש לזכור כי גשם וטל עשויים להיות תופעה אקלימית חיובית ביותר כאשר הם יורדים בזמן ובכמות הנכונה, אך עשויים להיות לעיתים גם קללה – "יצא ניסן ובאו גשמים – סימן קללה" (משנה תענית א ז);"וְחַסְדְכֶם כַעֲנַן בֹקֶר וְכַטַל
מַשְּכִים הֹלֵך" (הושע ו,ד) ולכן אנו מבקשים ב"ברכת הטל" בחג הפסח: "לִבְרָכָה וְלא לִקְלָלָה, לְחַיִים וְלא לַמָוֶת, לְשֹובַע וְלא לְרָזֹון". (ד"ר דוד שניאור)
הדברים נכונים גם בשדה החינוך – אין דברים שהם רק טובים או רק רעים. הדבר החשוב ביותר הוא להתאים את המידתיות החינוכית לכל נערה ונערה –
"חנְֹך לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכֹו", כדי שנזכה לראות את התוצאות הברוכות – "גַם כִּי יַזְקִין לא יָסּור מִמֶנָה"