פרשת קדושים | תשפ"ב

 

מה התחדש השבוע?

השבוע "נחתנו" לשיגרת למידה אינטנסיבית לאחר חופשת הפסח ולקראת תקופת בגרויות.

בע"ה נבא במלא הכח לשליש אחרון וקצר זה.

1. סמינריון חלמיש- בין מתכונת למתכונת , התקיים סמיניון חלמיש לשמינית. בסמינריון חלמי"ש הבנות שמעו שיחות על חשיבות בניין בית בישראל, חוו סדנאות מהמורות כאן באולפנא (וזה המקום לומר תודה רבה !) בערב יום שלישי הגיעו לכאן האימהות ושמענו שיחה של הרבנית רבקי ישראלי שדיברה על הקשר בין הורים ובנות בגיל הזה ואח"כ היה שיח אישי ומרגש בין אמא ובת.

ביום רביעי הבנות יצאו לירושלים ושמעו שיחות מהרב ברוך סליי, אברהם כץ, אלירז פיין והרב והרבנית צהר וסיימו בפאנל בנושא אימהות מול קריירה. הבנות למדו המון, התרגשו ללמוד דברים חדשים שלא שמעו, החכימו, שאלו ובעיקר גדלו.. חזרו ישר לערב יום השואה, שהיה המשך ישיר למה שלמדו שהתשובה הכי טובה שיש לנו זה המשכיות הדורות ובניין בית נאמן בישראל.

ישר כח לצוות שמינית על ההובלה. 

 

2. יום שיא בחינוך תעבורתי- ביום רביעי התקיימה הפעלה לכיתות ט-יא בנושא חינוך תעבורתי. הבנות התנסו בנסיעה ב"רכב מתהפך" והפנימו את חשיבותה של חגורת הבטיחות . לאחר מכן התנסו בפעילות של מציאות מדומה בתלת מימד. תודה רבה לאופז פרחי על הארגון של יום זה . בע"ה נקוה שהמסרים יופנמו ויגרמו  לזהירות יתירה בדרכים.

 

3. סיור של"ח- בנות כיתה ט1 יצאו עם מיכל פלג לסיור בשוני, בסיס האימונים של האצל. הן פקדו את האנדרטה של הנופלים בפריצה לכלא עכו. והמשיכו לטייל בשבילי רמת הנדיב. בשבועות הקרובים יתקיימו סיורים גם לשאר כיתות ט .

4. יום השואה- בערב יום השואה התקיים מוסר ר"מ לכל שכבה בנושא. לאחר מכן הבנות צפו בשידור הישיר של הטקס הממלכתי ב"יד ושם". בלילה התקיימו מעגלים כיתתים בהם הבנות שיתפו בסיפורים משפחתיים מהשואה.בבוקר, לאחר הצפירה, התקיים טקס שהכינו בנות כיתה י2. 

אחר הצהריים הבנות נפגשו עם הרב שלום קליין, ניצול שואה שסיפר את סיפורו.

5. חידון השואה- ביום השואה, התקיים בירושלים החידון הארצי של מורשת השואה . ישר כח לחושן אושרי מכיתה יא1 שהעפילה לשלב הפומבי. ותודה להדס דוד על הליווי. 

6. התנדבות ב"הלל יפה"- ביום שישי תצא קבוצת בנות מהאולפנא להתנדבות בבית החולים הלל יפה. התנדבות שנמשכת כבר תקופה.

 

 

 

 

 

 

 

המצווה הראשונה הפותחת את פרשתנו היא מצוות "קדושים תהיו": "דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם". מצווה זו הינה מצווה כללית, המהווה נשמה לכל המצוות כולן. 

כל מצווה בתורה מתפרשת בארבע לשונות יסודיות, כמו גם המצווה בה אנו עוסקים – ציווי, בקשה, ברכה והבטחה. לכל אחת מן הלשונות הללו מנגינה אחרת. 'קדושים תהיו' כציווי, היא פקודה ותביעה בסימן קריאה- "קדושים תהיו!!". אך אם אנו מבינים מצווה זו כבקשה, נשמעת לכך מנגינה אחרת, נעימה ועדינה יותר. דרך עליונה יותר להבין מצווה זו היא כברכה. כביכול הקב"ה שם ידיו על ראשינו ומברך אותנו שנהיה קדושים. הדרך המופלגת ביותר להבין את המצוות כולן, כמו גם מצווה זו, היא כהבטחה. כך אומרים רבותינו במדרש ובזוהר הקדוש, שהקב"ה מבטיח לנו 'קדושים תהיו', כמציאות ודאית.

עבודת הקדושה היא עבודה מופלגת השייכת למדרגה עליונה ונשגבה מאוד, שאין לנו שייכות גלויה אליה, ובכל זאת, יש לנו איזה קשר ושייכות גם למדרגה זו, וכל אדם מסוגל להיות קדוש, מפני שהתורה לא ציוותה מה שהאדם לא יכול להגיע אליו. יתר על כן, כל עניין הקדושה ורוח הקודש אינם תלויים רק בעבודתו של האדם, אלא בשכינה שתשרה עליו. כך מסביר הרמב"ם (מורה נבוכים חלק ב, פרק לב) ביחס לנבואה וכן נאמר ב'מסילת ישרים' על הקדושה, ש'ראשיתה עבודה וסופה מתנה' האדם מצידו מצווה לעשות את העבודה ולהכין את הכלים, וכאשר יעלה הרצון מלפניו יתברך, הוא ישפיע עליו רוח הקודש. כך ניתן להסביר את הסיפא של הפסוק "כי קדוש אני", כלומר בנוסף לעבודתנו, הקדושה תלויה גם בו יתברך. (הרב יהושע שפירא)

בע"ה שנזכה לכל מדרגות הקדושה , מלמטה ומלמעלה.