האולפנא שלנו בעיניה של המרצה- רבקה גבריאל

רבקה גבריאל

האולפנא שלנו בעיניה של המרצה- רבקה גבריאל

"לסדנה באולפנת כפר פינס היו מתוכננות להגיע בערך 50 בנות.

הסדנה צריכה להתחיל ב 18:00, אני מתייצבת בחמש וחצי. הרכזת מתקשרת:
"תשמעי גשום ממש.. אם יגיעו 12 בנות כזה זה גם בסדר נכון?"

"בטח, מי שבא ברוך הבא. אני כאן". עניתי.

מפה לשם, קרוב ל70 (!!) בנות בחרו לצאת מחדריהן החמים (מדובר בפנימייה), להפסיק למידה למבחן או כל פעילות אחרת- ולבוא *מבחירה* להרצאה הזו.

ותוסיפו את זה שזו בדיוק השעה שלפני ארוחת הערב, תוסיפו לזה שלא הייתה לי בעיית משמעת ולו הקלה ביותר (מודה שחששתי מזה.. בכל זאת ט' עד י"ב, גיל לא שקט במיוחד😁), הן ישבו ושאלו וסיכמו- ותקבלו אולפנא שפשוט מדהים להגיע אליה!!

(וזה עוד בלי שסיפרתי על הפרגון שלהן בסוף ההרצאה. "תודה רבה, היה ממש מעניין!"- אקט פשוט של הכרת תודה שממלא ומשמח).

בדרך הבייתה כבר קיבלתי הודעות מבנות שביקשו את ההמשך שלא הספקנו, ומישהי גם אמרה לי ש"אהבתי שזו סדנה שמכינה אותנו גם לחיים שאחרי האולפנא"- המשפט הכי משמח שיכולתי לשמוע.

אז תודה על הזכות!
ואם אתן רוצות גם- הערב אני בנווה מנחם! שריינו עוד חברה שרוצה חיים של הספקים וברוגע- ועדכנו אותי שאתן מגיעות".

מהפייסבוק

רבקה גבריאל