פרשת נשא | תשפ"ד
מה התחדש השבוע?
1.השלמות לימודיות- בתחילת השבוע התקיים מרכז למידה לבנות השישית. הבנות עברו בין המורים, בדקו מה עוד נדרש עליהן לעשות , לקחו ודפי עבודה ומטלות ובימים אלה מתאמצות להשלים.
תודה רבה לכל המורים על המאמץ להנגיש הכל ולתת עוד הזדמנות. הבנות העריכו את זה מאוד
2.מפגש סיום חממה באולפנא- ביום שני הגיע לכאן צוות החממה המורחב למפגש סיכום עם קבוצת החממה בחמישית במסגרת שיעורי מדעים. לאחר דברי סיכום, הבנות קיימו מאסטרשף והכינו מאכלים הכוללים מרכיבים בריאותיים אותם חקרו כמו : אצות מורינגה ספירולינה ועוד. היה מהנה , טעים ובריא. תודה למי שנרתם לעזור: לאילת,אלון, שיראל , יעל ופנינה
3.קונצרט קיץ- כבר תקופה מכל פינה באולפנא מגיעים אלינו צלילי המגמה. והנה , ערב מתן תורה,זכינו לראות את פירות המאמצים והאימונים הרבים. היה קונצרט מרשים,מגוון. בסיום ניתנו תעודות הערכה אישיות לכל בנות המגמה בשמינית.
ישר כח לצוות המגמה שעבד שעות נוספות: לגילה הרכזת,לפינה,מיתר ולאיה
4.שבועות- מתוך רוממות רוחנית ,חגגנו את חג השבועות באולפנא. הבנות קשטו את הכיתות ואת המרחבים באולפנא. לאולפנא הגיעו אורחים שהצטרפו לצוות החינוכי בהעברת שיעורים מרתקים לאורך הלילה וביום עצמו.
5.מפגש פנים אל פנים– ביום חמישי הגיעו לאולפנא בנות מתיכון אורט שחר בפרדס חנה מלוות במורים שלהם ובמדריכי אח"י . הן נפגשו עם בנות השישית. לאחר דברי פתיחה, התחלקו לקבוצות שם התקיימו שתי סדנאות. לסיום התקיימה שיחה עם מילואמניקים- דתי וחילוני שנפגשו בצבא.
היה מחמם את הלב לראות בהפסקות את הקבוצות שישבו יחד להמשך שיח. עשה טעם של עוד..
פרשת נשא עוסקת הרבה בנשיאים.
הנשיאים הם אנשים שתפקידם אינם לשפוט את העם, הם גם לא שוטרים. הנשיאים הם המנהיגים של השבט ותפקידם לנשא, לרומם את הציבור. הם משקפים את הדופק הציבורי ואמורים לרומם אותו.
איך מרוממים את הציבור? בהבאת קרבנות. התורה מקדישה עשרות פסוקים לקרבנות הנשיאים שכולם לכאורה נראים אותו דבר. הם לא מקריבים קרבן אישי, ייחודי. הם מבטאים שייכות ונאמנות למסגרת הלאומית.
הקרבן המרכזי שמביאים הנשיאים הן עגלות-צב בעלות כיסוי מעליהן (ופרים שיסחבו את העגלות). יש דרכים שונות לשאת את הקודש, את הקורבן. יש באמצעות מגע ישיר, על הכתף – כמו שעושים הלווים בתחילת הפרשה, ויש באמצעות מתווך, עגלה. מכשיר שמשמש אמצעי עקיף כדי לשאת עליו דברים. בהנהגת ציבור חשוב להבין שהדרך המובילה למשכן מגיעה לפעמים באופן עקיף. באמצעות התנהלות אטית שמסובבת הבה שיקולים, הרבה כיוונים.
כאשר אדם מצוי עם עצמו – הוא מוביל דברים באופן פשוט וישיר; כאשר אדם מצוי בתוך חברה – הוא נוסע בעגלה. עגלת-צב. לפעמים בקצב של צב. איטי אבל בטוח.(הרב חגי לונדין)
אנו לקראת סיומה של שנה של הובלת והכוונת הבנות. לפעמים בקצב מהיר ופעמים רבות לאט- לאט במתינות , בקצב שלהן ובסבלנות הנדרשת, מתפללים להצלחת הבנות , להתקדמותן האישית ולתרומתן לחברה.