פרשת ויגש | תשפ"ד

מה התחדש השבוע?

1. חזרה מחנוכה– לאחר חופשת חנוכה חזרנו לשבועיים אינטנסיביים באולפנא.

2. שיחה עם צביקה מור– את השבוע פתחנו בשיחה עם  צביקה מור. צביקה סיפר לנו על בנו איתן , שיתף בהתמודדות שלו ושל משפחתו בעת הזאת ופרס את משנתו החינוכית ששמה דגש על הכבוד הלאומי ואי כניעה לאויבים. התחזקנו מעמדתו האמיצה שמביעה הרבה אמונה ודורשת כוחות נפש רבים

3. כינוס לזכרו של הרב דרוקמן– התאספנו ביום שלישי לאזכרה לרב דרוקמן זצ"ל שנפטר לפני שנה. תודה לרב באואר, לרב מייזליש ולצופיה אונגר ששיתפו בסיפורים מהיכרותם האישית והשמיעו מדברי תורתו וממשנתו החינוכית.  במהלך הכינוס שמענו דברים גם לזכרו של הרב לוינשטרן שמשפחתם היתה קשורה מאוד לרב דרוקמן. בסיום השיחה המדריכות הציגו לבנות את הפעיליות שירכזו את הלימוד והעשיה לתקופת המלחמה ב"חדר הספח" שיהפך לחדר חמ"ל

4. יציאה כלל אולפנית להתנדבות חקלאית באחיטוב – ביום חמישי "השתלטנו" על כלל החממות הרבות של מושב אחיטוב  לקטיף ירקות, עישוב ודליית מלפפונים. לאחר מכן התקיים טקס חיזוק וגם הוקרה לחקלאים. שמענו דברים מאיתן , מזכיר הקיבוץ על משמעות ונחיצות ההתנדבות בעת הזאת. תודה גדולה לכל המורים שהגיעו ונטלו חלק. תודה ליעל צויבל שניצחה על הכל, כולל תיאומים רבים מאוד שנדרשו ליום זה. 

5. לקראת עשרה בטבת– זכינו ולאולפנא הגיע הרב דודי דודקביץ, רב הישוב יצהר וראש ישיבת רועה ישראל. הרב העביר שיחה לקראת עשרה בטבת. בדבריו שילב סיפורים רבים ונקודות אקטואליות לימינו אלה עם דברי חיזוק. 
בערב,  כיתה יא1 הכינה טקס מרגש לקראת הצום. תודה למחנכת יסכה מזוז ולמדריכה מעיין על ההובלה וההכנה.

על הפסוק 'ויגש אליו יהודה' דורשים חכמים שיהודה ניגש אל יוסף בכעס גדול ו'דיבר אליו קשות', עד כדי כך שיוסף חשש שיהודה יחריב את כל ארץ מצרים ולכן התגלה לאחים. כעס הוא כוח חזק מאד בנפש האנושית. הכעס מגיע מנקודה נכונה – אדם חש שנעשה אתו חוסר צדק והוא מתקומם נגדו.

בספר יצירה נאמר שחודש טבת הוא חודש שעלול מאד לכעס מפני שהוא נמצא באמצע החורף, בשיא ההתמודדות של האדם עם קשיי החיים. ולפעמים אדם מרגשי שהמיצרים סוגרים עליו, מה שמביא לתסכול ולכעס. לא פעם מי שעלול לכעוס ולמחות כנגד חוסר הצדק שקיים בעולם הוא דווקא יהודה, משיח בן דוד. כוח ההנהגה הרוחנית של עם ישראל ששואף לשלמות ומתקשה לסבול את הקטנוניות שבחיים.

ולעתים דווקא יוסף שעוסק בהנהגה המעשית, שיורד לפרקטיקה ולניהול הכלכלי של העולם משלים את יהודה ויודע ליישב את כעסו: מראה לו כיצד העולם הזה, על כל הבעייתיות שבו, מסוגל אט אט להתנהל נכון ולהשתחרר מהכעס. לכן גם בהפטרה שלנו מדובר על 'עץ אפרים' (יוסף) ו'עץ יהודה' שמשתלבים לעץ אחד. החזון והמימוש, האידאל הטהור והמציאות היומיומית – יחדיו מיישבים את הכעס ונותנים לנו לנהל נכון את ימי החורף. שנזכה… בפרט בימים מורכבים אלה…(הרב חגי לונדין)

בשורות טובות!

יהפכו לנו ימי הצומות לימי שמחה וששון