פרשת תולדות | תשפ"ד
מה התחדש השבוע?
- חזרה למבחנים– על אף הקושי להתגייס ללמידה בתקופה מורכבת זו, יחד עם התאמות במערכת, נערכו השבוע מבחנים בכל הכיתות. אנו רואים חשיבות בחזרה לשגרה עד כמה שניתן. הדבר מחזק את תחושת ההתמודדות והמסוגלות. אנו בסגירה של לוח המבחנים לתקופה הקרובה.
- פעילות לחג הסיגד– בנות כיתה יב4 עברו בין הכיתות והפעילו את הבנות. הן לימדו את הבנות לומר ולכתוב כמה מילים באמהרית. הבנות התלהבו ושיתפו פעולה. בנוסף, מדריכות ממדרשת נשמת העבירו שיחה לכל כיתה. ישר כח לטנאט ולמעיין על הפעילות היפה.
- ראש חודש– ביום ראשון בערב, התקיימה הרקדה שמחה לר"ח כסליו בהובלת השמינית. ביום שני בבוקר היתה תפילת הלל משותפת ופ"ש מרכזי. ובהמשך, בנות השמינית הכינו וחילקו ספינגים לכל הכיתות.
- פעילות גיבוש לחמישית– ביום רביעי התקיימה פעילות גיבוש לחמישית. לאחר פתיחה חגיגית, היתה פעילות יצירה ומיד לאחריה, מעגלי שיח עם בנות השמינית.. בהמשך, המדריכות עשו פעילות והתקיים כינוס עם הצוות. . לסיום, הבנות הכינו ארוחת ערב ואכלו יחד כשכבה.
- פתיחת "זמן חורף"– השבוע התקיימו מעגל לימוד רשות באמפי הפותח את תקופת הלימוד של "זמן חורף"
- התנדבויות- גם השבוע המשיכו פעילויות התנדבות במסגרת האולפנא :
- בנות כיתה י הכינו אוכל למשפחות המגוייסים.
- יציאה להתנדבות חקלאית– בנות השישית והשמינית יצאו השבוע לעבודה חקלאית בחממות באחיטוב. ב"ה קיבלנו תגובות חמות מהחקלאים על העבודה שלהן שם
- תרומת דם- לאולפנא הגיעה ניידת לתרומת דם. בנות השמינית, אנשי צוות ואנשים מהכפר הגיעו לתרום
- ביקור של המפקחת- השבוע הגיעה לאולפנא יעל הורביץ, מפקחת ההתיישבותי לשמוע ,לחזק ולהציע עזרה. יעל נפגשה עם צוות הניהול באולפנא ושמעה על דרכי ההתמודדות באולפנא בתקופה זו, על הפעילויות הייחודיות שנעשות באולפנא וגם על הקשיים השונים בחזרה לשגרה.
- זמן מלחמה- התבשרנו לצערינו השבוע בבשורה הקשה על נפילתו של סרן ידידיה ב הי"ד, אח של מוריאל לב מכיתה יא ושל הדס, אחוה ואילת השחר, בוגרות האולפנא.
אנו משתתפים בצער המשפחה.
עם היוודע הבשורה התקיים מעגל כיתתי עם המחנכת והיועצת. להלוויה נסעו בנות הכיתה ובנות רבות נוספות יחד עם אנשי צוות. במקביל, בזמן ההלוויה, התקיים באולפנא כינוס ללימוד ואמירת תהילים.
"שני גויים בביטנך" (בראשית כה, כג)
בפרשת השבוע אנו קוראים על תאומים- יעקב ועשו. מחד תאומים דומים אחד לשני, מאידך אנו יודעים שישנו הבדל עמוק בין עשו ליעקב.
עשו מוגדר בתורה כאיש ציד. איש ציד הוא אדם שמסתובב בעולם ומנסה לקחת לו את הדברים בהם הוא חפץ. הוא איש היודע לנצל את העולם לצרכיו. חז"ל כותבים שעשו לא צד רק חיות אלא גם נשים, וכפי שאומר רש"י (בראשית כו,לד) "כל ארבעים שנה היה עשו צד נשים מתחת יד בעליהן ומענה אותם". יתר על כן, חז"ל דורשים על הפסוק (כה,כח) "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו" שעשו היה צד גם את אביו, וכדברי רש"י במקום "שהיה צד אותו ומרמהו בדבריו", "שואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן, כסבור אביו שהוא מדקדק במצוות".
הציד, לעומת כל מקצוע אחר כדוגמת רעיית צאן ועבודת האדמה, הוא מקצוע שרק לוקח ולא נותן, רק מנצל ולא מפתח. זהו מקצוע לא יצרני. הציד מייצג את המחלה האנושית הגדולה והחריפה ביותר- האגואיסטיות.
לעומתו, יעקב אבינו הוא איש תם, ומבאר רש"י שיעקב לא בקיא בכל המהלכים של עשו. הוא אינו יודע לרמות ולשקר. בנוסף להיותו 'איש תם' יעקב אבינו גם 'יושב אהלים' – כלומר, על פי הפשט, הוא היה רועה צאן (כפי שכותב הרשב"ם, וכפי שאנו מוצאים שיעקב עסק ברעיית צאן במשך שנים רבות בבית לבן הארמי).
רעיית הצאן הינה הפעולה ההפוכה למלאכת הציד. רעיית צאן הינה שיעבוד לעולם בכדי לפתחו ולהרבותו. הדבר חריף במיוחד אצל יעקב שבתחילה רועה את צאן אביו, לאחר מכן רועה את צאת לבן, אך את צאנו הוא אינו רועה. יעקב מייצג את הדמות שמסורה כל כולה לפיתוח העולם ויישובו. לכן גם מבארים חז"ל שכאשר יעקב מגיע לשכם, הוא מתקן שם מטבע, שווקים ומרחצאות.
בחיצוניות אפשר אולי היה להתבלבל שהרי, למשל, עשו היה מכבד את אביו. אלא שבאמת כל כוונתו הייתה לזכות בברכות (ואולי גם בירושה).
עומק ההבדל שבין יעקב לעשו הוא ההבדל בין איש נתינה והשקעה לאיש לקיחה וניצול.
זהו הזיהוי הפנימי של יהודי. יהודים הם לא ציידים הם רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים, כפי שמתאר זאת הרב קוק (אורות ישראל ד) 'עצמות החפץ של היות טוב לכול, בלא שום הגבלה בעולם כלל, בין בכמות הניטבים ובין באיכותו של הטוב, זהו הגרעין הפנימי של מהות נשמתה של כנסת ישראל'. (הרב גור גלון)
בימים אלו, ימי המלחמה, נגלה לנגד עינינו ביתר שאת ההבדל המהותי בין יעקב לעשיו, בינינו לבין אויבינו. נמשיך להתחזק באמונה ולהתחבר למהותינו הפנימית כבני יעקב.