פרשת קורח | תשפ"ג

מה התחדש השבוע?

 

1.שבת הורים- בשבת האחרונה התקיימה שבת הורים להורי השמינית. במהלך השבת סיכמו את השנים באולפנא במפגשים השונים. וגם היתה צידה לדרך. היתה שבת מהנה מושקעת ועוצמתית  עם שותפות גדולה של הבנות. וגם עלו מסקנות חשובות. ישר כח לצוות שמינית על ההכנות הרבות שבאו לידי ביטוי בשבת זו.

חשיפת תערוכת אומנות לשמינית- רגע לפני טקס הסיום של  בנות השמנית עם ההורים באמפי, חשפנו את עבודות האמנות והפרוייקטים בעיצוב להורי בנות המגמה.

הבנות שיתפו בסיפורים ובתהליכים שקדמו ליצירה, היתה התרגשות גדולה מלווה בתחושת סיפוק על העמל הרב שהושקע. ישר כח לבהירה ויעלה שמובילות את המגמה .

2.קונצרט- השבוע התקיים קונצרט קיץ. במהלך הקונצרט העלו בנות השמינית במגמה את הפרוייקטים שהן מכינות  במסגרת הבגרות של מגמת מוזיקה. כל אחת בחרה שיר שמתחבר אליה.  ובנוסף התקיימו קטעים רבים על ידי בנות מגמת מוזיקה בשישית. היה קונצרט מהנה ומקצועי. ניכרה חשיבה בכל פרט. לסיום, הכינו היה ביצוע מקסים ומפתיע של השיר "אם אשכחך ירושלים.." יחד עם בנות המגמה וכל הקהל. יישר כח גדול לגילה רכזת המגמה ולפנינה ומיתר. מצ"ב תמונות

3.פעילות סיכום בין תחומי- ביום שלישי התקיימה פעילות סיכום לכיתות ט במסגרת שיעורי בין תחומי. אורה ומיכל הפעילו את הבנות ב"חדר בריחה" שהכינו. בסיום, כל משימה הבנות קיבלו מוצר. מכלל המוצרים הכינו לבסוף כדורי שוקולד. היה חוויתי, מאתגר ומהנה.

4.סיכום חוג תיאטרון- בנות החמישית שהשתתפו השנה בחוג תיאטרון עם מירב פרלשטיין הכינו פעילות סיכום חוויתית לשאר בנות השכבה. זו הזדמנות לומר תודה למירב ולכל מפעילי החוגים הרבים שהתקיימו השנה באולפנא והעשירו את הבנות: חוג הגנה עצמית, חוג תכשיטנות, מקהלה ועוד. 

5.כינוס עבודות גמר- ביום רביעי בבוקר התאספו הבנות שעושות עבודות גמר באולפנא לסיכום שנה שכלל ארוחת בוקר משותפת,  דברי סיכום של אורטל והרבנית ושיח על תובנות, אתגרים ותהליך . השיח היה של הבנות שסימו לכתוב עם הבנות שהתחילו

6.בוקר "הכנה לשמינית" – התקיים ביום רביעי לבנות השביעית. בהתחלה התקיימה סדנא עם דנה "נוהגים באחריות"  ולאחריה פאנל עם הצוות  ושתי  שמיניסטיות ולסיום התקיימה שיחה עם הרבנית שלומית.

7.פעילות הוקרה לעובדי האולפנא- ביום רביעי התקיימה פעילות הוקרה לכלל עובדי האולפנא באחריות השמינית. שמחנו לראותכם עם המשפחות והילדים בדשא שהפך לפארק חוויתי  ולאחר מכן בדברי התודה באמפי ובארוחת הערב. שוב זו הזמנות גדולה לומר תודה לכל המשפחות שעומדות מאחוריכם ושותפים במידה כזו או אחרת באולפנא.

8. "אורזים תיק לקיץ"- ביום חמישי יצאו בנות החמישית והשישית לפרדס חנה לבוקר הכנה לחופש הגדול.  במהלך היום התקיימו סדנאות של המחנכות והיועצות בבתים של תלמידות שגרות בפרדס חנה ובנוסף התקיימו כינוסים שכבתיים  בהם דיברו : הרבנית הרמים ואורחים מבחוץ.  היה יום מהנה , מעשיר באוירה אחרת.

9. מסיבות סיום שליש – התקיימו ביום חמישי בערב. כל חדר בפנימיה קיבל משימה להכין לערב זה ויחד עם המדריכות שניצחו על המלאכה, התקיימו ערבים מושקעים שנמשכו לשעות הקטנות של הלילה. במקביל, בשמינית, התקיימו "ערבי נוסטלגיה".

חז"ל מגנים את קורח על כך שחלק על משה, ורואים במחלוקת דבר שלילי שיש להתרחק ממנו.

אולם, אנו רואים שחז"ל התייחסו למחלוקות בצורה חיובית.כל התורה שבעל פה מלאה במחלוקות.

בירושלמי (סנהדרין פ"ד ה"ב) נאמר: "אמר ר' ינאי אילו ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה, מה טעם 'וידבר ה' אל משה', אמר לפניו רבונו של עולם הודיעני היאך היא ההלכה, אמר לו 'אחרי רבים להטות' רבו המזכין זכו רבו המחייבין חייבו, כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור …"

התורה לא ניתנה חתוכה. כלומר, אין הלכה אחת ברורה על פיה יש לנהוג, ועלינו רק לזהותה. תפקיד החכמים איננו לנסות להגיע לאמת האלוקית הנסתרת מאיתנו, אלא להכריע על פי הרוב. הכרעה על פי הרוב איננה דרך של "בדיעבד", מתוך שאיננו יודעים את האמת, אלא דרך של "לכתחילה": "כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור". מדוע זה דבר טוב, לדרוש את התורה לכאן ולכאן? האם לא עדיף שתהיה אמת אחת ברורה? הרב קוק (עולת ראיה) מבאר ענין זה:

"אמר ר' אלעזר תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר "וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך", אל תקרי בניך אלא בוניך". יש טועים שחושבים, שהשלום העולמי לא ייבנה כי אם על ידי צביון אחד בדעות ותכונות, ואם כן כשרואים תלמידי חכמים חוקרים בחכמה ודעת תורה, ועל ידי המחקר מתרבים הצדדים והשיטות, חושבים שבזה הם גורמים למחלוקת והפך השלום. ובאמת אינו כן, כי השלום האמתי אי אפשר שיבוא לעולם כי-אם דוקא על ידי הערך של רבוי השלום. הרבוי של השלום הוא, שיתראו כל הצדדים וכל השיטות, ויתבררו איך כולם יש להם מקום, כל אחד לפי ערכו, מקומו וענינו. ואדרבא גם הענינים הנראים כמיותרים או כסותרים, יראו כשמתגלה אמתת החכמה לכל צדדיה, שרק על ידי קיבוץ כל החלקים וכל הפרטים, וכל הדעות הנראות שונות, וכל המקצעות החלוקים, דוקא על ידם יראה אור האמת והצדק, ודעת ד' יראתו ואהבתו, ואור תורת אמת. על-כן תלמידי חכמים מרבים שלום, כי במה שהם מרחיבים ומבארים ומילדים דברי חכמה חדשים, בפנים מפנים שונים, שיש בהם רבוי וחילוק ענינים, בזה הם מרבים שלום…

לסיכום: השלום נבנה דווקא מתוך גילוי הפנים השונות שבכל דבר, שכן הצדדים השונים משלימים לתמונה כללית ומלאה של המציאות המורכבת.

אז מה הבעיה, אם כן, במחלוקתו של קורח?

טענתו של קורח היתה: " כי כל העדה כולם קדושים…"קורח טען, שהשלום והאחדות יבואו מתוך שוויון בין כולם, ולא מתוך הכרת השונות שבכל דבר.

אלא, שדווקא השוויון מוליד מחלוקת. אם כולם שווים, הרי שכל אחד הוא עולם שלם בפני עצמו, ולכן לא ניתן לאחד בין האנשים. רק השונות, העובדה שמה שיש בזה אין בזה – היא המאפשרת לאחד בין האנשים על ידי שכל אחד משלים את זולתו.

שנזכה להכיר בגוון של כל אחד ואחד, על אדם, כל מורה וכל תלמידה ומכך נזכה להגיע לאמת, ולאהבה ושלום.