פרשת שלח | תשפ"ג

מה התחדש השבוע?

1. בגרות שטח בירושלים- בנות מגמת ארץ בשמינית יצאו לירושלים לבגרות שטח.  בגרות זו היא דרך מצויינת ללמידה והיבחנות אחרת. והיא מהווה 30 אחוז מציון בחינת הבגרות. כל זוג בנות קיבל שני אתרים אחד מתקופת בית ראשון ואחד מתקופת בית שני. עליהן היה לנווט לאתר. וכל בת בחרה איזה אתר היא מעוניינת להדריך ולהסביר על פי מכוון מסודר. את ההדרכה הן צילמו לסרטון . מצ"ב סרטון לדוגמא. הבנות למדו הדריכו הכירו וטיילו בין האתרים עליהם למדנו.היתה חגיגה אמיתית. 

2. סיור אומנותי בירושלים- בנות מגמת אומנות בשביעית יצאו אף הן  לירושלים ובקרו בגלריות. 

3. שיחה עם תזונאית- השבוע הגיעה לאולפנא תזונאית . היא שוחחה עם הבנות על תזונה נכונה ועל השפעת הפרסומות עלינו בהקשר הזה. 

4. בוקר פעילות לסיכום מגמות- בשביעית התקיימה פעילות חווייתית במסגרת שיעורי מגמות. מורות המגמה הכינו ארוחות בוקר עם הבנות וסיכמו את השנה. לאחר מכן, התקיימו סדנאות בחירה עם הרב גלעד, רני עובדיה, הדס דוד ובהירה . סדנאות שזכו לשיתוף פעולה גדול של הבנות. ישר כח למורים ולבהירה שריכזה את כל הפעילות.

5. סיכום מדעים- ביום רביעי התקיים כינוס סיכום במקצועות "מדעים בחירה" בחמישית.  בנות מכל קבוצה תיארו קצת מהנושאים שלמדו וחקרו באופן חווייתי. צוות החממה הגיע עם ציוד רב והכין "תערוכה  פעילה "והבנות עברו והתנסו.

6. סיכום תוכנית"לשמה"- בנות השמינית התכנסו לכינוס סיכום מדרשה. בהתחלה התקיים פאנל בנושא "דתיים – חילוניים". כל אחד מצוות המדרשה דיבר על הנושא מהכיוון שלו. לאחר מכן התקיימו מעגלי סיכום ומשוב ובסיום התקיימה שיחה עם שרית לפידות.

תודה רבה לצופיה שריכזה את המדרשה בתקופה האחרונה ולתחיה, הרב גלעד ועידית שלימדו במהלך כל השנה 

בפרשת השבוע מסופר על חטא המרגלים

שני אנשים לא נסחפו אחר המרגלים. שני אנשים הם, וכל אחד בא בדרך שונה מחבירו: יהושע וכלב

ייחודו של יהושע מופיע כבר בתחילת הפרשה. "ויקרא משה להושע בן-נון יהושע". על כלב, לעומתו, אין אנו יודעים דבר. רק חז"ל מפענחים את הרמז המופיע בפסוק "ויבא עד חברון", ואומרים כי היה זה כלב, שעלה להתפלל על קברי האבות אשר בחברון. דווקא כלב היה זה, ולא יהושע.

כאשר המרגלים אומרים את דברי הבלע שלהם על ארץ ישראל, יהושע שותק. רק כלב מגיב ואומר: "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה". בהמשך, בקריעת הבגדים מתחיל דווקא יהושע. "ויהושע בן נון וכלב בן יפונה, מן התרים את הארץ, קרעו בגדיהם". 

כאשר באים הם על שכרם, להיות היחידים מכל דור המדבר שיזכו להיכנס לארץ, תמיד מקדימה התורה את כלב ליהושע. רק כלב זוכה לתיאור: "ועבדי כלב, עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי", ולא יהושע.

שונים הם זה מזה, יהושע וכלב. יהושע יוצא לשליחות, לא מכוח אישיותו אלא מכוח היותו משרת משה. הוא כבר "מסומן". מראש, אין הוא שייך לחבורת המרגלים. הסכנה שמולה עמד יהושע היתה נסיונותיהם של המרגלים להפעיל עליו לחץ גלוי. לכן נזקק לתפילה מיוחדת: "י-ה יושיעך מעצת המרגלים". כלב, לעומתו, הוא אישיות העומדת בפני עצמה. מראש, לא היה ידוע כלל לאן פניו מועדות. המרגלים ראו אותו כחלק בלתי נפרד מהם. עצם מעצמם ובשר מבשרם. את עמדתו גיבש לבדו, ובעצמו הולך להתחזק על קברי האבות. ולכן, רק הוא, הבא מתוך החבורה, יכול לנסות להשתיק את העם. הוא הרי איננו מזוהה כחבר במפלגתו של משה… זוהי אותה "רוח אחרת" של כלב: "שתי רוחות, אחת בפה ואחת בלב. למרגלים אמר, אני עמכם בעצה, ולבו היה לומר האמת. ועל ידי כן היה בו כוח להשתיקם".  שתי דרכים הן לעמוד כנגד עצת המרגלים: דרכו של כלב – הסולל את דרכו בעצמו, כאשר הוא בא מתוך העם. ודרכו של יהושע – הבא מכוחו של משה רבו ומתחזק על ידו. (הרב עזריאל אריאל)

שאיפתינו הוא שגם בתחום החינוך נצליח לזהות את הייחדויות של כל בת ובת. להתאים את עצמינו למוטיבציות  השונות של כל אחת ואחת על מנת לקדם אותן באשר הן..